ב"ל 21086-07-17

תקציר

השופטת דחתה את תביעתה של תובעת התובעת לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי (הנתבעת). התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת העסקתה בתקופה הרלוונטית והתקיימו יחסי עובד-מעביד עם מעסיקה לכאורה. השופט קבע כי עדותו של התובע אינה אמינה וסותרת את הראיות שהוצגו. תלושי שכר שהגישה התובעת נראו פיקטיביים ולא שיקפו עבודה עונתית בחקלאות, דבר המטיל ספק בתביעתה. זאת ועוד, בפסקי הדין המפלילים נגד נתבעים אחרים המעורבים בתיק צוין במפורש כי תביעת התובע לדמי אבטלה הייתה שקרית ונבעה מקשירת קשר להונות את הנתבע. השופט קיבל קביעות אלה ושקל אותן יחד עם חומרי חקירה נוספים כראיות. ממצאים נוספים, כגון התשלום ששילם התובע עבור התלושים הפיקטיביים, תמכו אף הם במסקנה כי מדובר בהונאה. השופטת דחתה גם את טענות התובע כנגד פסקי הדין המפלילות וראיות החקירה, וקבעה כי הן אינן משכנעות. בעקבות זאת נמחקה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. על החלטה זו ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.