עת"מ 42576-03-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המערערת על הליך האישור והחלטות התכנון של מתחם 11, מתחם מגורים חדש ברהט. העותרים טענו כי מדובר בהליך מפלה המונע משיקולים זרים, אך השופט לא מצא טעם בטענות אלה. ההחלטות התכנוניות, לרבות צפיפות המגורים ומיקומו של בית ספר, נמצאו סבירות ומבוססות על שיקולים תכנוניים מקצועיים. זאת ועוד, השגותיהם הפרוצדורליות של העותרים, הנוגעות להליכי הפקדה, פרסום ואישור, נדחו אף הן מחוסר ראיות. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו שלו בשיקול דעתה של הרשות המינהלית, וכי יש להתערב בהחלטות תכנוניות רק בנסיבות מצומצמות, שלא היו קיימות במקרה זה. החלטת ועדת הערר נמצאה מנומקת היטב ומבוססת על שיקולים תכנוניים תקפים. בנוסף, השופט ציין כי העתירה לא התייחסה להקצאת קרקעות למשפחת אבו קווידר או לשיווק חלקות, ויש להעלות כל טענה לאפליה או לאי שוויון בעת קבלת החלטות אלה. העותרים חויבו בהוצאות בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין למשיבים 3-1.