בש"מ 3925/13

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון בבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. בקשתו של המבקש, שנזקק לדיור ציבורי, נדחתה על ידי משרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן החמיץ את המועד החוקי לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולאחר מכן ביקש ארכה מבית המשפט העליון. הבקשה להארכת המעצר הוגשה ארבעה וחצי חודשים לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טען כי השיהוי נגרם בשל הזמן שנדרש להסדרת הייצוג המשפטי באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. עם זאת, שופט בית המשפט העליון ציין כי הבקשה לא הושלמה וכי המבקש לא הצדיק את השיהוי הממושך בהגשת בקשת ההארכה. השופטת הדגישה כי על המבקשים למסור פרטים מלאים ומסמכים בעת בקשת ההארכה. בסופו של דבר, השופט הכריע לטובת המבקש ונתן את הארכה, למרות הליקויים בבקשתו, בשל מצבו האישי, אופי התיק וצו הפינוי התלוי ועומד. ההחלטה התבססה גם על כך שמדובר בערעור הנוגע לזכויותיו של המבקש בדיור הציבורי, ואין בשלב מקדמי כדי לפגוע לחלוטין בסיכוייו. עם זאת, בית המשפט הורה למבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪.