ת"א 832-01-15

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בין עירייה לבין מספר נתבעים שהשתלטו על חלקת קרקע שלא כדין. הקרקע המדוברת נרשמה על שם העירייה והם מבקשים לפנות את הנתבעים. הנתבעים טוענים כי ניתנה להם רשות, מפורשת או משתמעת, להשתמש בקרקע ולכן אין לפנותם. עוד הם טוענים כי פעולת העירייה חוסה תחת חוק ההתיישנות. בית המשפט קובע כי לעירייה יש זכות להגיש תביעה זו מאחר שהקרקע רשומה על שמה, ותכנית ההפקעה לא נזנחה. למרות שהנתבעים משתמשים בקרקע מזה שנים רבות בידיעת העירייה, לא הייתה להם הרשאה מפורשת לכך. זכותם להשתמש בקרקע ניתנת אפוא לביטול, ומכתבה של העירייה שנשלח לנתבעים בשנת 2012 נתפס כשלילה תקפה. בית המשפט מורה לנתבעים לפנות את הקרקע בתוך 90 יום ולשלם לעירייה דמי שימוש בסך 986,456 שקל, וכן אגרה שנתית בסך 222,300 שקל מיום פסק הדין ועד לפינוי מלא של המקום. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות המשפט של העירייה, בסך 25,000 ₪.