ת"א 27121-08-22

תקציר

התובעים טענו כי בקשת הנתבעים לדחות את התביעה אינה מבוססת ואינה נתמכת בראיות כלשהן, והדגישו כי הנתבע 1 העלה בעבר טענות נגדם אשר נדחו על ידי בית המשפט. לטענתם, הבקשה הנוכחית מוקדמת מדי, שכן הנתבעים טרם הגישו את ראיותיהם, וכי הבקשה נעדרת ספציפיות ולא צורפה לתצהיר הנדרש או לראיות תומכות כלשהן. בתוך כך, נימקו הנתבעים את בקשתם לדחות את התביעה בשתי נקודות. ראשית, הם רצו למנוע תביעות סרק ולהבטיח שסיכויי ההצלחה של התובעים לא יהיו קלושים. שנית, הם ביקשו ערבות מוקדמת לתשלום עבור הוצאותיהם. בית המשפט בחן את הבקשה ומצא כי בניגוד לנאשם 2, נאשם 1 לא עמד בנטל ההוכחה לתמוך בבקשתו. בית המשפט הכיר בקשיים שעמדו בפני התובעים מבחינת ההוכחה, אך לא ראה בתביעה חסרת סיכוי או משוללת כל עילה. לפיכך, בית המשפט לא קיבל את הטענה הראשונה, מה גם שהטענה לא נראתה מופרכת מלכתחילה. באשר לטענה השנייה, ציין בית המשפט כי הזכות לעיון בצדק היא זכות חוקתית, שאינה מוגבלת לבעלי אמצעים כלכליים לעשות כן. לפיכך, על בית המשפט לאזן בין זכויות שני הצדדים ולשקול את סיכויי הצלחת התיק, אופי הצדדים, התנהלותם ותום לבם. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה שהוטל על התובעים אינו להוכיח כי טענתם מבוססת, אלא כי על הנתבעים להוכיח כי הטענה חסרת סיכוי. בעניינו של הנתבע 2, אדם פרטי, קבע בית המשפט כי הנתבע לא הביא כל ראיה קונקרטית למצוקתו הכלכלית של התובע או לאי יכולתו לשלם הוצאות. לכן, בית המשפט לא הורה לו להפקיד ערבות. בפנייה לנתבעת 1, חברה בע"מ, החיל בית המשפט את סעיף 353א לחוק החברות, המניח כי חברות בע"מ צריכות להעמיד ערבות אלא אם הוכח אחרת. בית המשפט מצא כי הנתבעת 1, החברה התובעת, לא הצליחה להרים את הנטל להוכיח את יכולתה הכלכלית לשלם את הוצאות הנתבעת אם התביעה תידחה. בית המשפט ציין את היעדר כל ראיה או מסמכים המוכיחים את מצבה הכלכלי של החברה, ולפיכך קבע כי נאשם 1 לא הצליח להפריך את חזקת הצורך להפקיד ערבות. יתר על כן, בית המשפט התייחס לסיכויי התביעה, וציין כי בעוד שהתובעים עמדו בפני אתגרים משמעותיים בהוכחת טענותיהם, התיק לא נראה חסר סיכוי. עם זאת, בשל אופי ההסכם בין הצדדים והטיעונים בעל-פה שהוצגו, סבר בית המשפט כי סיכויי קבלת טענות התובע 1 אינם גבוהים. לאור נסיבות אלה, החליט בית המשפט כי יש לחייב את התובע 1 בהפקדת ערבות. בית המשפט קבע את הסכום על 30,000 שקל, אחוזים בודדים מהסכום הנתבע, שיופקד במזומן או באמצעות ערבות בנקאית בתוך 30 יום. הפיקדון ישמש תנאי להמשך ההליכים, ואי עמידה בו תביא לדחיית התביעה בעניינו של תובע 1. בית המשפט גם קבע מעקב פנימי אחר המקרה 45 יום לאחר מכן כדי לוודא את תשלום הערבות. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.