ת"א 49924-07-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס על המידע שסופק בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: בקשה לשמיעת עדות בהיוועדות חזותית** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה שהגישו התובעים לאפשר לתובע מס' 5, מר פאול טייב (להלן: "התובע"), אזרח צרפתי בן 83 המתגורר בצרפת, להעיד במסגרת ההליך המשפטי באמצעות היוועדות חזותית. עיקר הדיון נוגע לתוקף של הסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה נדונה האפשרות לשמוע עדויות של אזרחים זרים בדרך זו, אל מול התנגדויות שהועלו מאוחר יותר מצד הנתבעים והמדינה. **רקע והשתלשלות העניינים** * **מהות התביעה:** התביעה עוסקת בבקשה לתיקון רישום מקרקעין, בטענה כי רישום שנעשה לכאורה במרמה בלשכת רישום המקרקעין, שבו הזכויות נרשמו על שם נתבעת 1 (גב' נחום) מכוח צוואה, למעשה שייכות לתובע, שהוא אזרח צרפתי חי וקיים, ואביה של גב' נחום. * **ההסכמה הדיונית:** ביום 11.1.2022, במהלך דיון שהתקיים במעמד ב"כ הצדדים, הושגה הסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה דיונים הנוגעים לאזרחים זרים יתקיימו באמצעות היוועדות חזותית. * **שינויים בהליך:** במהלך ההליך חלו שינויים, ביניהם: * שינוי מעמדו של התובע, אשר הפך מנתבע פורמלי לתובע. * הגשת הודעת צד ג' נגד המדינה, אשר דרשה התייחסות מפורטת מצד המדינה. * הגשת כתב הגנה מפורט מטעם המדינה. * שינוי בסדר הדין, כאשר נקבע כי שמיעת העדויות הראשיות תיעשה בעל פה, ללא הגשת תצהירי עדות ראשית. * **הבקשה נשוא ההחלטה:** התובעים הגישו בקשה לשמיעת עדותו של התובע בהיוועדות חזותית, תוך ציון שהיא מוגשת מטעמי זהירות נוכח התנגדויות שהועלו בעל פה בדיון קודם. **טענות הצדדים** 1. **התובעים:** טענו כי ההסכמה הדיונית מחייבת, שהתובע כבן 83, אינו דובר עברית ומתגורר בצרפת, ועדותו מצומצמת וחיונית. לטענתם, התנגדות לשמיעת עדותו בדרך זו מהווה ניסיון הכבדה שלא בתום לב. 2. **המדינה:** טענה שלא נתנה הסכמה להסדרים דיוניים, לא נכחה בדיון בו גובשה ההסכמה, וכי לא מתקיימים התנאים בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן לא הוכח קושי ממשי בהתייצבות וכן אין הוכחה לאי-מניעה לשמיעת עדות בצרפת. 3. **גב' נחום:** התנגדה לבקשה, הצטרפה לנימוקי המדינה, וטענה כי יש לבטל את ההסכמה הדיונית לאור שינוי נסיבות (הוספת הליכים, החלפת עו"ד, שינוי מעמד התובע, ומגפת הקורונה שהיוותה את הרקע להסכמה). 4. **לב הנחלה:** התנגדה לבקשה בטענות פרוצדורליות (היעדר תצהיר, אי-נימוק מספק) ומהותיות (לא הוכח קושי בהתייצבות, התובע לא נתן הסכמתו, עדותו אינה חיונית, חשש לפגיעה בחקירה נגדית, חשש לאי-הצלחת העדות מסיבות טכניות). כמו כן, טענה כי ההסכמה הדיונית פקעה לאור שינוי הוראות ההליך (מעבר לעדות בעל פה במקום תצהירים) וכי שאלת זהותו של התובע מחייבת התרשמות ישירה. 5. **צד ג' 3 (חברת י.ע בן חיים):** הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **תוקף הסכמות דיוניות:** בית המשפט קבע כי ההסכמה הדיונית שקיבלה תוקף של החלטה ביום 11.1.2022, מחייבת את הצדדים. נקודה זו מהווה אבן יסוד בהחלטה. עקרון זה משקף את הרצון לקדם יעילות דיונית ולהבטיח סופיות הדיון, תוך כיבוד הסכמות שהושגו בהליך משפטי. כפי שצוטט מרע"א 7760/23, שימוש בסמכות להתיר לצד לחזור בו מהסכמה דיונית ייעשה רק במקרים חריגים, כאשר שינוי נסיבות משמעותי או פגיעה ביכולת להכריע במחלוקת האמיתית הם דוגמאות לכך. 2. **פרשנות הסכמות דיוניות:** בית המשפט דחה את טענות הנתבעים כי ההסכמה ניתנה רק על רקע מגפת הקורונה. נקבע כי ההסכמה הושגה בדיון שהתקיים ללא התניה כלשהי, והדבר אף עולה מפרוטוקול הדיון. ההחלטה מדגישה את הצורך לפרש הסכמות דיוניות בהתאם ללשונן ולא למה שהצדדים "הבינו" או "התכוונו" אליו, אלא אם כן קיימת אי-בהירות מפורשת. 3. **התמודדות עם שינוי נסיבות:** בית המשפט דחה את הטענה כי שינויים בהליך (כגון שינוי מעמד התובע או ביטול הצורך בתצהירים) מצדיקים ביטול ההסכמה הדיונית. הדגש הוא על כך שהנסיבות העובדתיות לגביהן התובע נדרש להעיד לא השתנו. גישה זו מחזקת את מעמד ההסכמות הדיוניות ככלי לניהול הליך יעיל, גם כאשר מתרחשים שינויים טקטיים בהליך. 4. **מעמדה של המדינה בהליך:** בית המשפט דחה את טענת המדינה כי לא הייתה צד להסכמה הדיונית. נקבע כי המדינה, אף שקיבלה פטור מהתייצבות, לא פעלה לביטול ההסכמה לאחר שהוגש כתב הגנה מפורט, ולפיכך יש לראותה כמסכימה לה. עמדה זו מחזקת את עקרון ההתנהגות הדיונית, לפיו שתיקה או אי-פעולה יכולים להיחשב כמסמך להסכמה, במיוחד כאשר מדובר בגוף ציבורי. 5. **שמיעת עדות בחו"ל (היוועדות חזותית):** בית המשפט פסק לטובת שמיעת עדותו של התובע באמצעות היוועדות חזותית, תוך התייחסות לעקרונות הקבועים בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי. * **גיל ומצב רפואי:** גילו של התובע (83) והיותו אזרח זר הגר בצרפת, נחשבו כקושי משמעותי בהגעתו לישראל, במיוחד לאור המצב הביטחוני והחשש לביטולי טיסות. * **חיוניות העדות:** עדותו של התובע נחשבה חיונית לבירור השאלות שבמחלוקת, בעיקר לגבי זהותו כבעל הזכויות במקרקעין. * **הסכמת העד:** הובעה הסכמה מפורשת של התובע, כפי שנלמדה מהגשת הבקשה על ידי בא כוחו. * **תקנה 72(ב) - אמצעים טכניים:** הוטל על ב"כ התובעים להגיש הודעה מפורטת הכוללת התחייבות לנקוט בכל האמצעים הנדרשים, לרבות אמצעים טכניים ומתורגמן, ולהצהיר על היעדר מניעה חוקית במדינת החוץ. זהו חידוש בכך שבית המשפט דורש התחייבות ספציפית לפתרון בעיות טכניות ואחרות, ולא מסתמך רק על הרצון הכללי של בית המשפט לאפשר דיון. * **התרשמות ישירה:** בית המשפט הכיר בכך שיתכן ויפגע הניסיון להתרשם ישירות מהעד, אך קבע כי במצב הנוכחי, יעילות הדיון והרצון לקדם את שמיעת הראיות גוברים, והוסיף כי היה ויתברר שיש קושי מהותי בהכרעה, ניתן יהיה לתת החלטה נוספת. 6. **שאלת הזהות והמתורגמן:** בית המשפט התייחס לכך שגם אם התובע היה מעיד בישראל, היה נדרש מתורגמן, ומכאן שהצורך במתורגמן אינו מהווה שיקול המונע היוועדות חזותית. זהו חידוש המראה כי בתי המשפט מנסים לנטרל חסמים דיוניים בינלאומיים, תוך התחשבות בצרכים האובייקטיביים של הצדדים. 7. **הטלת הוצאות:** ההחלטה מציינת כי שאלת ההוצאות תידון בהמשך, דבר המעיד על גמישות בהתמודדות עם שאלות משניות, תוך התמקדות בהחלטה המהותית. **סיכום** החלטה זו מדגימה את האיזון שבית המשפט מבקש לעשות בין הצורך להבטיח הליך הוגן ויעיל, לבין מחויבותו לכבד הסכמות דיוניות שקיבלו תוקף של החלטה. היא מאשררת את גמישות המערכת המשפטית בהתמודדות עם אתגרים הנובעים מהעולם המודרני, לרבות שימוש בטכנולוגיה למטרות דיוניות, התמודדות עם צדדים זרים, והתאמה למציאות ביטחונית משתנה. ההחלטה מחזקת את מעמדן המחייב של הסכמות דיוניות, תוך קידום גישה פרגמטית לניהול ההליך השיפוטי.