רע"א 30971-09-25

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הנוגעים לקבילות ראיות הפרכה, כפי שהוכח בפרשת *אוסט דורון פנחס עוסק מורשה מס' 057441321 נ' אפי קפיטל בנייה בע"מ* בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **שיקול דעתו של בית המשפט קמא בעניינים פרוצדורליים:** נושא מרכזי הוא שיקול הדעת הרחב הניתן לערכאות קמא בניהול היבטים פרוצדורליים ומנהליים של תיק. ערכאת הערעור מדגישה כי תתערב בהחלטות מסוג זה רק בנסיבות חריגות, במיוחד כאשר קיים חשש לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים או אם ההליך מתנהל באופן שגוי. עיקרון זה נתמך בפסיקה, כגון רע"א 3212/22 נופי כרמים בע"מ נ' המינהל האזרחי ביהודה ושומרון*. * **קבילות ראיות הפרכה:** המקרה עוסק בכללים הספציפיים המסדירים ראיות סותרות, ובראשם הפניה לתקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. * **מטרת ראיות הפרכה:** בית המשפט חוזר ומדגיש כי ראיות הפרכה מותרות בדרך כלל כדי להפריך טענה או ראיה שהיו מפתיעות או שלא נראו קודם לכן. בדרך כלל היא לא נועדה להשלים את הטיעון העיקרי של המפלגה או להציג ראיות שניתן היה להגיש מוקדם יותר. * **ערעור האמינות:** בעוד שבית המשפט מכיר בכך שניתן להשתמש בראיות מפריכות כדי לערער את אמינותם של עדי ההגנה, בית המשפט מדגיש כי זה עדיין עניין של שיקול דעת של בית המשפט קמא. הוא מצטט את רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ*, המבהיר כי אמנם מדובר באפשרות, אך היא כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט. * **עקרון "הקלפים הפתוחים" והעיתוי:** בית המשפט מדגיש את העיקרון של ניהול הליכים אזרחיים עם "כרטיסים פתוחים", כלומר בדרך כלל מצופה מהצדדים להציג את ראיותיהם באופן מקיף בשלב המתאים. עיכוב הגשת ראיות שניתן היה להציג מוקדם יותר, גם אם נועדו להפריך או לערער את האמינות, אינו מותר בדרך כלל ללא הצדקה חזקה. בית המשפט רואה בתצהירי המבקש "ראיות נוספות" שהיו צריכות להיות מוגשות עם הראיות הראשוניות שלהם. * **הבחנה בין הפרכה לראיות נוספות:** החלטת בית המשפט תלויה בהבחנה בין ראיות הפרכה אמיתיות לבין מה שהוא מחשיב כראיות נוספות. תצהירי המבקש נחשבו כראיה נוספת מכיוון שטענות הליבה שביקשו להפריך כבר היו קיימות בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד של המשיב. טענת המבקש כי התצהירים נועדו להפריך את מהימנותם של עדי המשיב לא נחשבה מספיקה כדי להתגבר על העובדה שהטענות הבסיסיות אינן מפתיעות. * **טיעון אסטרטגי והגשת ראיות:** בא כוח המבקש ניסה להצדיק את האסטרטגיה שלהם להמתין לתצהירי המשיב לפני הגשת ראיות ההפרכה שלהם, והציע שזה מעודד את הצדדים להיות יותר כנים. עם זאת, בית המשפט לא קיבל טענה זו, וראה בה בחירה טקטית ולא זכות פרוצדורלית. מעמדת בית המשפט משתמע כי תמרון אסטרטגי המעכב את הצגת הראיות, גם במטרה לעודד אמיתות, לא יגבר על הכללים הפרוצדורליים שנקבעו בדבר הגשת ראיות במועד. * **ערעורי ביניים:** בית המשפט דוחה תחילה את בקשת רשות הערעור בקובעו כי ערעורים על החלטות ביניים מותרים בדרך כלל רק כחלק מערעור על פסק הדין הסופי, למעט חריגים מוגבלים. זה מדגיש את המדיניות הכללית נגד פיצול התדיינות משפטית באמצעות ערעורים רבים על פסיקות פרוצדורליות. לסיכום, החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק זה מחזקת את שיקול דעתו הרחב של בית המשפט קמא בניהול עניינים פרוצדורליים, ובפרט בכל הנוגע לקבילות ראיות הפרכה. הוא מדגיש כי ראיות מפריכות חייבות להתייחס באמת לטענות או ראיות מפתיעות, וצד אינו יכול להשתמש בהן כדי להציג ראיות שניתן וצריך היה להגיש כחלק מהתיק העיקרי שלו, גם אם הכוונה היא לערער את אמינותם של עדים יריבים. העיקרון של הגשת ראיות בזמן ובשקיפות בהליכים אזרחיים נשמר מאוד.