LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 6501-02-23

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך6501-02-23
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך28 במאי 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' מזוז
👨‍⚖️
שופטיםיריב בן דוד

תקציר

בעניין *ע"פ 6501-02-23 מדינת ישראל נ' מזוז*, עקרונות משפטיים משמעותיים וחידושים עולים מההליך השיפוטי הזה המשקפים את האופי המתפתח של גזר הדין, השיקום והטיפול בעבירות אלימות. **עקרונות ודוקטרינות משפטיות** 1. **מידתיות בגזר הדין**: בית המשפט מיישם את עקרון המידתיות המחייב התאמה בין חומרת העבירה, מידת האשמה והעונש שהוטל. עיקרון זה עולה בקנה אחד עם המשפט הישראלי כפי שעולה מסעיף 40ב לחוק העונשין. המקרה מדגיש את הצורך של בית המשפט לאזן בין נסיבותיו האישיות של הנאשם לבין הפגיעה בערכים ציבוריים, כגון יושרה אישית וביטחון הציבור. 2. **שיקולי שיקום**: בית המשפט שקל את השיקום כשיקול משמעותי בקביעת העונש המתאים, בהסתמך על סעיף 40ג לחוק העונשין המאפשר חריגה מהעונשים שנקבעו בשל תוצאות שיקומיות חיוביות. הדבר משקף מגמה משפטית המעדיפה שיקום על פני צעדי ענישה גרידא, במיוחד עבור עבריינים צעירים. 3. **הערכת אלימות**: מרכיב קריטי בתהליך קבלת ההחלטות היה הערכת האלימות, במיוחד עם שימוש בנשק קר במהלך התקיפה. בית המשפט התייחס לתקדימים שונים המצביעים על העמדה הנוקשה של בתי המשפט בהרתעת אלימות וחזר על האינטרס הציבורי הרציני הכרוך בטיפול בהתנהלות כזו. 4. **הרתעה**: כפי שהודגש בפסיקה קודמת, כולל *יעקב מכבי נ' מדינת ישראל*, תפקידה של הרשות השופטת בהרתעה הוא בעל חשיבות עליונה. בית המשפט מדגיש כי גזרי הדין חייבים לשקף גינוי חברתי לאלימות, ובכך להטיל ערך הרתעתי משמעותי בגזר הדין. **חידושים בפסיקה** 1. **עבודות שירות כעונש**: החלטת בית המשפט להטיל עבודות שירות כצורת מאסר מחדשת את ההתמקדות המסורתית בעונשי מאסר. הדבר משרת את המטרה הכפולה של ענישה ושיקום, המאפשר לנאשם לתרום באופן חיובי לחברה תוך מילוי תפקיד עונשי על מעשיו. 2. **מעורבות טיפולית מובנית**: הדגש על טיפול קבוצתי ופרטני תומך במגמה בבתי המשפט להכיר במסגרות שיקומיות כחלק בלתי נפרד מהפחתת רצידיביזם. השתתפותו של הנאשם ומעורבותו החיובית בקבוצה הטיפולית הניחו את היסודות שעליהם העדיף בית המשפט לסטות מצעדי ענישה מחמירים, כפי שעולה מהודעות שירות המבחן שהעריכו את מסע השיקום של הנאשם. 3. **צדק פיצוי**: הצו לנאשם לפצות את המתלונן מעביר חלק מהמוקד המשפטי מפעולת ענישה לצדק מאחה, ומבטיח שהקורבן יקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם. יש לכך השפעה כפולה של הכרה בסבלו של המתלונן תוך ציפייה למתן דין וחשבון מהפוגע. 4. **עונשי מאסר על תנאי וצווי מבחן**: הייחודיות של שימוש בשילוב של עונשי מאסר על תנאי לצד מאסר על תנאי מדגישה גישה מתוחכמת בפרקטיקות גזר הדין. זה מתאים את גזר הדין כך שיאפשר מעקב אחר תוצאות השיקום תוך התאמה לציפיות העונש המבוססות על חומרת הפשע שבוצע. **מסקנה** מקרה זה מדגים את החידושים המשפטיים המתרחשים במערכת המשפט הישראלית בכל הנוגע לטיפול בנאשמים צעירים המואשמים בעבירות אלימות. היישום המאוזן של ענישה ושיקום על ידי בית המשפט, המונחה על ידי עקרונות של מידתיות והרתעה, מסמן כיוון משמעותי באופן עשיית הצדק – כיוון המכיר במורכבות העומדת בבסיס עבריינים צעירים ובפוטנציאל שלהם להשתלב מחדש בחברה. השילוב של שירות קהילתי, פרקטיקות טיפוליות ומנדטים פיצויים מציג מעבר לגישה רב-צדדית לצדק שמטרתה לא רק להעניש אלא גם לשקם ולשקם.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 6501-02-23 מדינת ישראל נ' מזוז, שלום (28.5.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית