ת"א 1083/06

תקציר

פסק הדין דן בניתוק שותף משותפות. על פי הפקודה, רוב השותפים יכולים להוציא שותף מהשותפות רק אם קיים הסכם מפורש המאפשר זאת. שותף יכול לסיים שותפות לתקופה בלתי מוגבלת בכל עת, אך החרגת שותף דורשת הסכם מפורש ואינה מותרת בלעדיו. "סעיף הניהול" בהסכם השותפות אינו נחשב כהסכמה מפורשת כזו. מאחר שליבת הסכסוך היא ניתוק התובעת מהשותפות מבלי לפרק אותה, ואין הסכם המאפשר זאת, הנתבע אינו יכול להכריע בסכסוך זה באופן חד צדדי. המחוקק אינו קובע תביעה כספית כמוצא במקרים אלה, והדרך היחידה של התובע להפריד את זכויותיו מהשותפות היא באמצעות פירוק. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת בקבלת בקשה לפירוק. בנסיבות מסוימות, אין זה צודק ולא שוויוני להורות על פירוק, ועל בית המשפט לשאוף במקום זאת להפריד את השותף מהשותפות מבלי לפרק אותה, במיוחד אם השותפות ממשיכה בפעילותה ללא התובע. אופייה הייחודי של השותפות ונסיבות המקרה מביאים לכך שמניעיו של התובע מוטלים בספק, ופעילות השותפות ללא התובע היא לגיטימית. הנזק שייגרם כתוצאה מפירוק המשרד צפוי לפגוע הן בתובע והן בלקוחות המשרד. לפיכך, על התובע לקבל את שווי חלקו בשותפות – בכסף או בעין – מבלי לפרק אותה. פסק הדין מורה על בדיקה החלטית של מומחים לקביעת חלקו של התובע ושוויו, והתובע יקבל שווי זה עם פרישתו מהשותפות. המומחים יהיו בעלי סמכות של מעין כונסי נכסים והם יחליטו על אופן הסתלקותו של התובע. הנתבעים יישאו בהוצאות התובע וישלמו את שכר טרחת עורך דינו.