LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 81659-09-25

החלטה שלום נתניה

📋
מספר הליך81659-09-25
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך23 בינואר 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזנתניה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםתום משה מילר נ. סיון ביצוע בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםמירב דניאל בונן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שנמסר בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בנתניה בתיק ת"א 81659-09-25 מילר ואח' נ' סיון ביצוע בע"מ** **הקדמה:** ההחלטה עוסקת בבקשת המבקשים (התובעים) לפיצול סעדים, על מנת לאפשר להם להגיש תביעות נוספות בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מניהול אתר בנייה, אשר לטענתם טרם התגבשו במלואם. בית המשפט נדרש לבחון את גבולותיו של כלל אי-פיצול הסעדים, את התנאים לחריגה ממנו, ואת יישומם במקרה הנתון. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **כלל אי-פיצול הסעדים (תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018):** * **עיקרון היסוד:** תקנה 25(א) קובעת כי תובע חייב לכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד המבוקש בשל עילת התביעה, ולא יוכל להגיש תביעה נוספת בגין חלק שלא נתבע. תקנה 25(ב) מרחיבה כלל זה וקובעת כי יש לכלול את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם בית המשפט או הדין מתירים אחרת. * **תכליות הכלל:** הפסיקה (כפי שהובאה בפיסקה 7 להחלטה, על בסיס ע"א 512/08 שופרסל) מפרטת את התכליות העומדות בבסיס כלל זה: * **מניעת הטרדת הנתבע:** מניעת הטלת טורח מיותר על הנתבע בהתדיינויות חוזרות ונשנות בנוגע לאותו עניין. * **יעילות דיונית:** הימנעות מבזבוז משאבים וזמן של הצדדים ושל המערכת השיפוטית. * **מניעת כפל הליכים:** קידום ריכוז ואיחוד של כלל ההליכים הנוגעים לאותה עילה. 2. **חריג: פיצול סעדים – היתר בית משפט (תקנה 25(ב) לתקנות):** * **היתר כיוצא מן הכלל:** היתר לפיצול סעדים הוא חריג לכלל, ובית המשפט ייעתר לו רק במקרים מיוחדים. * **הבחנה בין סעד לסעדים:** הפסיקה (כפי שהובאה בפיסקה 8 להחלטה, על בסיס פרשת שמריהו) מבהירה כי לא ניתן לפצל "סעד אחד" לסעדי משנה. החריג מתייחס למקרים בהם קיימים "סעדים שונים במהותם" ולא "מרכיבים שונים של אותו סעד". * **"עילה" אחת:** לצורך בחינת זהות העילה, המבחן הוא רחב. "עילה" הוגדרה כ"כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה או התביעות שהוגשו" (ע"א 477/68 הופמן). השיקול המנחה הוא שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה. * **אינטרס לגיטימי:** על המבקש פיצול סעדים להוכיח כי קיים "אינטרס לגיטימי" המצדיק את הפיצול, וכי אינטרס זה גובר על האינטרסים הציבוריים של יעילות דיונית ומניעת הטרדת הנתבע (פיסקה 10 להחלטה, על בסיס ע"א 734/83 חברת החשמל). האינטרס הציבורי דורש ריכוז הליכים, ובית המשפט לא יסייע לתובע הרואה בפיצול תועלת אישית להכביד על הנתבע (ע"א 372/85 פרץ). **יישום העקרונות במקרה הנתון:** 1. **הנזקים לרכבים:** * **אי-התאמה לפיצול:** בית המשפט קובע (בפיסקה 12) כי אין מקום להתיר פיצול סעדים עבור נזקים לרכבים, לרבות אובדן שימוש ונזקים תוצאתיים. ההנחה היא שהנזק לרכבים התגבש וכבר הוגשו בגינו חוות דעת שמאיות. * **העדר הוכחת שינוי במצב:** המבקשים לא הוכיחו כי מצבם או מצב רכביהם ממשיך להשתנות כתוצאה מעבודות הבנייה, באופן שמצדיק פיצול. * **העדר תצהיר:** בית המשפט מצביע על העדר תצהיר שמפרט את הנזקים התוצאתיים או אובדן השימוש המתמשך, כמכשול לבקשה. 2. **נזקים שאינם קשורים ישירות לרכבים (מטרד, מפגע סביבתי/בטיחותי):** * **עילה נפרדת:** בית המשפט קובע (בפיסקה 12) כי תביעה נזיקית נפרדת בגין מטרד, מפגע סביבתי או בטיחותי, שאינה נוגעת ישירות לנזקים לרכבים, אינה דורשת בקשה לפיצול סעדים. זאת, מכיוון שהמבקשים יכולים להגיש תביעה נפרדת על עילות אלו, ללא קשר לתביעה הנוגעת לנזקים לרכבים. * **הודאת המשיבה:** בית המשפט מציין כי אף המשיבה מודה בכך, ולפיכך מושתקת מלטעון אחרת בעתיד. * **הבהרת היקף התביעה הנוכחית:** בית המשפט מבהיר כי הטענה בדבר "מטרד ליחיד" בכתב התביעה מתייחסת אך ורק לרכבים, ואינה מונעת הגשת תביעה עתידית בעילות מטרד, מפגע סביבתי וכד', ככל שהן אינן קשורות לרכבים. 3. **העדר אינטרס לגיטימי:** * **כישלון ההוכחה:** המבקשים כשלו בהוכחת קיומו של אינטרס לגיטימי לפיצול סעדים, הגובר על האינטרסים הציבוריים (פיסקה 13). * **התגבשות הנזקים:** הנזקים לרכבים התגבשו, ולא הוכח כי קיימת מניעה מהותית לתבוע את מלוא הסעד בשלב זה. * **טענת יעילות הדיון:** טענתם בדבר ייעול הדיון נדחתה. **חידושים ונקודות עיקריות בהחלטה:** * **יישום מדויק של תקנה 25:** ההחלטה ממחישה את הפרשנות המצמצמת של בית המשפט לגבי פיצול סעדים, ומדגישה את החשיבות של הגשת תביעה ממצה בשלב הראשון. * **הבחנה ברורה בין סוגי נזקים:** בית המשפט מבחין בחדות בין נזקים ישירים לרכוש (הדורשים מיצוי מלא בתביעה אחת) לבין עילות נזיקיות כלליות יותר (כגון מטרד סביבתי), אשר עשויות להצדיק תביעות נפרדות מחוץ למסגרת תביעה ראשונית. * **הדגשת נטל ההוכחה על המבקש:** ההחלטה מדגישה את נטל ההוכחה המוטל על המבקש פיצול סעדים להוכיח קיומו של אינטרס לגיטימי, ואת העדר האפשרות לפצל סעד אחד לרכיביו. * **חשיבות התצהיר:** ההחלטה מדגישה את החשיבות הפרוצדורלית של הגשת תצהיר התומך בטענות, במיוחד כאשר מדובר בנזקים עתידיים או מתמשכים. * **סיווג "עילה":** ההחלטה חוזרת על הפרשנות הרחבה של "עילה", אך תוך יישום קפדני של המבחן האם מדובר באותו מעשה היוצר את הנזק. **מסקנה:** בית המשפט השלום דחה את בקשת המבקשים לפיצול סעדים, תוך שהוא מקפיד על עקרון אי-פיצול הסעדים ככלל, ומבהיר כי פיצול יינתן רק במקרים חריגים בהם קיימים סעדים נפרדים במהותם והוכח אינטרס לגיטימי ומשמעותי לכך. ההחלטה מדגישה את הצורך למצות את כלל הסעדים הנובעים מעילת תביעה אחת, למעט במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות, וכן את היכולת להגיש תביעות נפרדות עבור עילות נזיקיות שונות שאינן נובעות מאותו שורש נזק ישיר.

ת"א 81659-09-25 תום משה מילר נ. סיון ביצוע בע"מ, שלום (23.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית