ע"א 118/63

תקציר

עיריית הרצליה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעתה כי מאיר פישמן ישלם אגרות בגין סלילת כביש הגובל בשטחו, כמתחייב מחוק העזר הרצליה (סלילת רחובות). בית המשפט המחוזי קבע כי העירייה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שפרסמה הודעה על החלטת הסלילה, שהיוותה תנאי מוקדם להטלת אגרות על בעלי נכסים. העירייה טענה כי שגה בית המשפט בכך שלא קיבל העתק מההודעה הנטענת כראיה ולא נתן לה זמן נוסף להגיש את העיתון האמיתי שבו פורסמה ההודעה. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת הכלל המחמיר של ראיות המחייבות את העדות הטובה ביותר הזמינה. בית המשפט מצא כי לעירייה היו מספיק הזדמנויות להציג את העיתון עצמו אך בחרה שלא לעשות כן, וניסיונה להגיש ראיות משניות נדחה בצדק. זאת ועוד, בית המשפט העליון אישר את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בניהול לוח הזמנים של המשפט ומצא כי העירייה התעלמה מההליכים המשפטיים שנקבעו. בעקבות זאת נדחה הערר, והעירייה חויבה בהוצאות פישמן, בסך 300 ל"י.