ת"א 6549-09-14

תקציר

התובע מכר טרקטור משומש לנתבעת על פי חוזה שחייב את האחרונה לשלם לראשון סכום מסוים בתמורה. לאחר שנודע לה על תקלות בטרקטור, שלחה הנתבעת לתובע הודעת ביטול וסירבה לשלם את הסכום החוזי. לאחר מכן תבע התובע את הנתבע בגין הפרת חוזה, ולא ביקש לאכוף את החוזה אלא ביקש שני סעדים הצהרתיים. הראשון היה הצהרה כי החוזה תקף וניתן לאכיפה, והשני היה הצהרה כי על הנתבע לשלם את מלוא התמורה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לליקויים מהותיים בטרקטור שיצדיקו את ביטולה של החוזה. השופטת ציינה כי בעוד שנטל ההוכחה במקרים של הפרת חוזה נופל בדרך כלל על התובע, במקרים בהם התובע טוען לחוב והנתבע מודה בחוב אך מעלה טענת פירעון, עובר הנטל לנתבע להוכיח את ההחזר. זה ידוע בשם כלל "הודאה והדחה". השופטת טענה כי אין להגביל כלל זה למקרים של פירעון לכאורה אלא לחול גם על נסיבות אחרות, לרבות המקרה הנוכחי בו הנתבע שלח הודעת ביטול. מאחר שהנתבעת לא הוכיחה כי הביטול היה כדין, הייתה התובעת פטורה מלהוכיח את הפרת החוזה. זאת ועוד, הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לליקויים כלשהם בטרקטור, ואף לא הוכיחה כי התובע הטעה אותה לגבי מצבו. לפיכך קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע את מלוא התמורה החוזית, בצירוף ריבית צמודה מהמועד הנקוב בחוזה, ושכר טרחה בסך 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.