מ"ת 47951-11-12

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין רצח אשתו השנייה, ג'ני קופר. במסגרת ההליך בתיק העיקרי הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס למשיב עבירה נוספת של רצח אשתו הראשונה, אורית קופר. המשיב ערער על ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים. מאחר שהיה צורך לבחון את התשתית הראייתית למעצרו של המשיב באישום הנוסף, קבע בית המשפט העליון כי אין לדון בערעור במקביל. כתב האישום המתוקן פירט את יחסיו הזוגיים של המשיב עם שתי נשים, תרמיתו והריגתן בו זמנית של שתי הנשים. נטען כי המשיב רצח את אורית בינואר 1994 בשיטה שלא הותירה סימנים על גופה וביים זירת התאבדות על ידי פיזור כדורים וחפיסות ריקות סביבה. התביעה טענה כי הדמיון בין מותן של שתי הנשים – לרבות צעירותן ובריאותן, הנסיבות שהובילו למותן והאופן שבו נמצאה גופן – מהווה ראיה לכאורה לאשמתו של המשיב. עם זאת, ההגנה הדגישה את היעדר הראיות המוכיחות את האישום הנוסף, והדגישה כי המשיב הכחיש את המיוחס ולא הוכחה לביצוע העבירה בפועל. הם הוסיפו כי הדמיון הנסיבתי בין שני המקרים, אף שהוא מעורר חשד, אינו מהווה ראיה מספקת למעצרו של המשיב בגין רצח אורית. לאחר עיון בחומר שהוגש, קבע בית המשפט כי אין ראיות המצביעות על אשמתו של המשיב באישום הנוסף מעבר לספק סביר. על אף שהיו קווי דמיון בולטים בין מותן של אורית וג'ני, התביעה לא הציגה כל ראיה לכוונת המשיב או לאמצעיו לפגוע באורית. יתר על כן, הראיות הנסיבתיות, לרבות התנהגותו של המשיב ותוצאות הנתיחה, אף שהיו מוטלות בספק, לא הספיקו להרשעה באישום הרצח הנוסף. בית המשפט הגיע למסקנה כי ראיותיו של המבקש אינן עולות כדי עילה לכאורה לעבירה הנוספת המיוחסת למשיב. עם זאת, המשיב יישאר במעצר בשל ההחלטה הקודמת הנוגעת לאישום הראשון.