רע"א 9388/12

תקציר

ההחלטה נתנה רשות ערעור וקיבלה את הערעור בשל סוגיות פרוצדורליות ומהותיות שזוהו בפסקי דין קודמים של בתי המשפט בנוגע לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, במיוחד לאחר פסק הדין ברע"א 1459/10 שהבהיר כיצד יש לנכות את קצבאות הביטוח הלאומי כאשר קיימות נכות שאינן קשורות לתאונה. מדובר בתובע שנכותו הכוללת יוחסה בחלקה לתאונת דרכים. עם זאת, נטל ההוכחה לגובה הנכות הנובעת ישירות מהתאונה לא נקבע כראוי. המשיבה לא הצליחה להוכיח כי חלק גדול יותר מפיצויי המל"ל שלה אינו קשור לנפגעי התאונה שלה, ובמקום זאת הסתמכה על נתונים לא מאומתים של המל"ל. כתוצאה מכך, בית המשפט חישב את שיעור הנכות באופן שגוי, מה שהוביל לניכוי לא צודק של תגמולי המל"ל מפיצוייה. בית המשפט הדגיש כי על פי התקדימים המשפטיים, על מומחים רפואיים להעריך נכויות כלליות ותאונות הקשורות לתאונה. התיק הועבר לבית משפט השלום כדי שישקול מינוי מומחים אלה ויבחן כראוי את הראיות וטיעוני הצדדים מבלי להטיל הוצאות משפט נוספות. השופטים אישרו באופן קולקטיבי כי התהליך חייב לעמוד באמות מידה משפטיות ברורות כדי למנוע שיפוט מוטעה, וכי הנחות קודמות לגבי ראיות נכות לא יכולות להספיק ללא קלט מומחה שמונה על ידי בית המשפט.