ת"א 31652-04-11

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לבקשה להבאת ראיות לסתור קביעה קודמת שניתנה בדבר נכותו של נפגע עקב תאונת דרכים כמפורט בסעיף 6ב לחוק פלתד. בית המשפט מכיר בכך שסעיף זה נועד לייעל את הליך התביעה בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, ולפיכך יש להתיר הצגת ראיות הסותרות את הקביעה הקודמת רק בנסיבות חריגות. נסיבות אלה כוללות סיבות משפטיות כגון הונאה או עניינים עובדתיים משמעותיים המראים בדיקה רפואית חלקית או מידע חשוב שלא נחשף. נטל ההוכחה מוטל על המבקש המבקש להציג ראיה זו. במקרה הספציפי הזה, קביעתה של ועדת הערר אינה נחשבת ממצה או מפורטת דיה כדי להיות משכנעת. החלטת הוועדה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו של הנפגע אינה מנומקת היטב ואינה מבוססת על עקרונות עובדתיים או משפטיים. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשת הנתבע להציג ראיות לסתור את הקביעה הקודמת, מה גם שהוא ימונה על ידי מומחה לרפואת עור אשר חוות דעתו תסייע לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הפסוריאזיס הנטען של התובע. הנתבעים יישאו בשכר טרחת המומחה, והתובע יפצה את הנתבעים בהוצאות ובשכר טרחת עורך הדין בגין הליך זה.