מ"ת 27207-04-11

תקציר

השופטת, נחמה נצר, בחנה בקפידה את הראיות שהוצגו בעניינו של אדם שהואשם בשורה של עבירות מין בקטין. השופט נצר פירט את כתב האישום, אשר תיאר את מערכת היחסים הזוגית של הנאשם עם הקטינה, ופירט אירועים של נשיקה, נגיעה וחדירה. הראיות נבדקו, לרבות חקירת הקטין על ידי חוקר ילדים, תוצאות בדיקות רפואיות ונתוני איכון טלפונים. השופטת אמנם הכירה בקיומן של חלק מהראיות, אך הדגישה כי כתב האישום נשען במידה רבה על עדותו של הקטין. הועלו חששות לגבי מהימנותה של עדות זו, תוך ציון חוסר עקביות והשפעתם של גורמים חיצוניים על החקירה. השופט נצר הגיע למסקנה כי התשתית הראייתית, גם אם היא מהווה ראיה לכאורה, אינה מספיקה כדי להצדיק את המשך מעצרו של הנאשם. היא הדגישה כי מעצר צריך להיות היוצא מן הכלל, ושחרור הוא הנורמה. נוכח היעדר עברו הפלילי של הנאשם ועוצמתן הדלה של הראיות, החליט השופט להציע לו הזדמנות לשכנע את בית המשפט כי חלופת מעצר היא ישימה. השופט פירט את התנאים לשחרורו, בהם ערבויות כספיות, ערבויות צד ג', הגבלות תנועה ומגעים ופיקוח צמוד. ביצוע החלטת השחרור התעכב כדי לתת לתביעה זמן לשקול ערעור.