עת"מ 171/07

תקציר

העותרים ביקשו כי בית המשפט יכיר במעמדה של העותרת מס' 3 כמטפלת סיעודית של העותרת מס' 1 ויעניק לה אשרת עבודה ושהייה בישראל, לאחר שפג תוקף האשרה הקודמת שלה. העותרת מס' 3, אזרחית פיליפינית, שוהה ועובדת בישראל באופן בלתי חוקי מאז שנת 2001, וטיפלה בעותרת מס' 1, הסובלת מ-100% נכות סיעודית וממצב רפואי ירוד. המשיב, משרד הפנים, התנגד לבקשה, בנימוק שהעותרת מס' 3 אינה עומדת בדרישות להארכת רישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל. החוק קובע כי ניתן להאריך את אשרת העובד הזר אם הוא מטפל באותו מטופל במשך שנה לפני הגשת הבקשה ואם נתן חוות דעת בכתב מגורם מוסמך כי סיום העסקתו יגרום לפגיעה חמורה במטופל. בית המשפט הכיר אמנם בקושי שבמצבה של העותרת מס' 1 ובנזק הפוטנציאלי שבניתוקה מהעותרת מס' 3, אך הסכים עם המשיב כי דרישות החוק הן חד-משמעיות. בית המשפט קבע כי ההוראה המגבילה הארכת אשרות ביקור לעובדי סיעוד זרים אינה בלתי חוקתית וכי היא אינה מפרה את חוק היסוד. לפיכך, מאחר שהעותרת מס' 3 לא עמדה בדרישות החוק, העתירה נדחתה. עם זאת, בית המשפט נתן ארכה של שלושה חודשים לפני גירושה של העותרת מס' 3 כדי לאפשר לעותרת מס' 1 לדאוג למטפל אחר.