בש"פ 2871/94
החלטה עליון
תקציר
המערער הואשם בסחר בהרואין בשלוש הזדמנויות ומעצרו הוארך עד תום ההליכים. הם ערערו על החלטה זו בשל היעדר ראיות לכאורה. הראיות כללו תצפיות משטרתיות על ביתו של המערער, דיווחים מתצפיתני משטרה ותפיסת חבילות סמים. למרות הזיהוי הלא מושלם ומספר ראיות סותרות, מצא בית המשפט כי קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של המערער, במיוחד נוכח התנאים הבלתי מושלמים שבהם נאלצת המשטרה לפעול לעתים קרובות. זאת ועוד, טענת האליבי של המערער – לפיה שהה במלון בנתניה בעת ביצוע העבירות – לא נתמכה בראיות משכנעות כלשהן והופרכה במברק ממשטרת נתניה. משכך, טענה זו לא ערערה את טענתה לכאורה של התביעה. בהתחשב במדיניות עבירות הסחר בסמים, דחה בית המשפט את הערעור ואישר את מעצרו של המערער עד תום ההליכים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2871/94 הרצל בן ניסים פרץ נ' מדינת ישראל, עליון (20.6.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.