ע"ר 34001-01-25

תקציר

השופט בחן את הערעור ואת הבקשה לפטור מתשלום אגרות ומצא כי המערערת לא עמדה בשני התנאים המצטברים לפטור. ראשית, המערער לא הוכיח די הצורך את חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה, במיוחד בהתחשב בכך שעלה בידו למצוא מימון לייצוגו המשפטי ולהוצאותיו האחרות. שנית, המערער לא הוכיח כי לעתירתו היה סיכוי סביר להצליח. השופט הסכים עם החלטת הרשם והדגיש את היקף ההתערבות המצומצם בעניינים אלה. טענתו של המערער לאי כושר כלכלי לא הייתה משכנעת, והוא לא עשה כל ניסיון להעלות את שכר הטרחה הנדרש. זאת ועוד, השופט ציין כי עתירת המערער נתקלה באתגרים משמעותיים, לרבות ניסיון קודם שלא צלח לקבל היתר שהייה ואי גילוי מידע רלוונטי. השופט הדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של עתירות הנוגעות להיתרי רווחה ואת פוטנציאל הניצול של המערכת. מאחר שהמערערת לא עמדה בתנאי הפטור והעתירה נעדרת שחר, נדחה הערעור.