עת"מ 70841-03-22

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת העותרת למתן תוקף להיתר בניה שהוצא בניגוד לתוכנית שהופקדה. העותר טען כי אין לבטל את היתר הבנייה משום שניתן כדין, וגם אם לא, על בית המשפט להחיל את עקרון הבטלות היחסית כך שההיתר יישאר בתוקף. עם זאת, בית המשפט קבע כי ההיתר ניתן שלא כדין וכי עקרון הבטלות היחסית אינו חל במקרה זה. ההיתר נמצא בטל משום שהוא סותר תכנית שהופקדה, לפי חוק התכנון והבניה. על פי החוק, יש לדבוק בתכנית שהופקדה עד למתן תוקף, וכל היתר בנייה שניתן בתקופה זו חייב להתאים לתכנית. עוד קבע בית המשפט כי לוועדה המקומית נתונה הסמכות לבטל את ההיתר שהוציאה שלא כדין, וכי טענות העותר בדבר הכללת חלקתו בתכנית וההבטחה הממשלתית הנטענת הושתקו משום שלא מיצה את ההליכים על פי החוק. בנוסף, הדגיש בית המשפט את תום ליבו של העותר, אך קבע כי היה עליו לדעת על התכנית המקודמת. לבסוף, מאחר שההיתר טרם מומש וניתן היה לערער עליו באמצעים אחרים, בית המשפט לא הורה על הוצאות כלשהן, וכל צד היה אמור לשאת בהוצאות משלו.