ת"א 28922-04-16

תקציר

התובעים, שבבעלותם נבנה בית בניהול הנתבעת כמפקח, תבעו את הנתבעים בגין ליקויי בנייה, לרבות כתמי רטיבות על הרצפות, נטייה לקויה במרפסת וליקויי איטום, בין היתר, ודרשו פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. הנתבעים טענו כי הם אינם אחראים למרבית הפגמים וכי יש לדחות את תביעת התובעים מחמת שיהוי. בית המשפט הסכים עם התובעים כי הנתבעים אחראים לרוב הפגמים הנטענים. באופן ספציפי, הנתבעים נמצאו אחראים לרשלנות המלטש שביצע את עבודות הריצוף, שכן הנתבעים היו אמורים ליזום פיקוח על קבלני המשנה ולוודא כי העבודה נעשתה כראוי מלכתחילה. הנתבעים נמצאו אחראים גם לפגם שגרם לנטייה לא נכונה במרפסת, שכן לא פיקחו כראוי על עבודות הריצוף, ולנזק למשטח המרוצף בקומת הכניסה, שבוצע ללא הגנה על הקצוות החופשיים. המומחה שמונה על ידי בית המשפט מצא גם ליקויים בסמוך לדלתות וייחס אותם לקבלן האיטום, שהנתבעים לא היו אחראים להם. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל אחריות לנתבעים לגבי כתמי הרטיבות במרתף, שכן לא ניתן היה לקבוע את מקור הרטיבות, והתובעים לא הוכיחו די הצורך את עילת התביעה כנגד הנתבעים. באשר לטענת הנתבעים בדבר השיהוי, דחה אותה בית המשפט בקובעו כי למרות שהבנייה הושלמה בשנת 2011 והתביעה הוגשה בשנת 2016, יכולתם של הנתבעים להתגונן לא נפגעה מהשיהוי. בסך הכל הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובעים פיצויים בסך 293,660 ₪, כולל מע"מ, וכן 12,000 ₪ בגין תקופת התיקונים שבמהלכה הבית לא יהיה ראוי למגורים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין וחלק משכר טרחת המומחה שלהם, בסך 41,558 ₪, וכן את שכר טרחת בית המשפט היחסי. לתובעים ניתנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.