בע"א 35796-02-18

תקציר

פסק הדין דן בזכות העמידה של מערערים שאין להם זכויות קניין במקרקעין שחל עליהם צו שימוש זמני לפי חוק הרשויות המקומיות (שימוש זמני במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987. המערערים טענו כי נפלו פגמים בתהליך מתן הצו. המשיב טען כי המערערים נעדרי מעמד וכי לא נוספו גורמים מהותיים. בית המשפט בחן את כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיפי החוק הרלוונטיים ומצא כי רק לבעלים או לבעלי זכויות קניין במקרקעין עומדת זכות ערעור. עם זאת, בשל התפתחותו של נוהל מקובל וכדי למנוע פיצול דיונים, העניק בית המשפט למערערים זכות עמידה במקרה זה. השופט הדגיש כי זכות עמידה זו היא מינהלית ואינה חופפת בהכרח לזכויות שמעניק החוק. השופט התייחס גם לצורך להצטרף לבעלי עניין וקבע כי לבית המשפט לעניינים מקומיים אין סמכות לעשות כן משום שאינם עומדים בדרישות החוק. לבסוף הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע הצו עד להכרעה בערעור ופסק למערערים הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.