ה"מ 28032/97

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת ממשלת ארה"ב לדחות על בסיס חסינות ריבונית פרוצדורלית במקרה שבו חיילים אמריקאים הובלו ברשלנות על ידי סירת מעבורת בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, מה שהוביל לאירוע טביעה. השופט קובע כי פעולת שכירת המעבורת להסעת חיילים לחופשה היא פעולה מסחרית פרטית, ולא פעולה ריבונית או צבאית, ובכך דוחה את טענת החסינות של ממשלת ארה"ב. יתר על כן, השופט מסביר כי חריג הנזיקין לחסינות ריבונית חל ללא קשר אם המעשה הוא פרטי או ריבוני, למעט מעשים שהם שלטוניים באופיים או "מעשי מלחמה". חריג פונקציית שיקול הדעת נדחה אף הוא, שכן הוא נעדר תמיכה במשפט הבינלאומי ואינו חל על המקרה הנוכחי. השופט מדגיש כי חסינותה של המדינה הזרה אינה צריכה להגן על פעולות הגורמות נזק, במיוחד כאשר ניתן היה לבטחן וכי יש להבחין הבחנה ברורה בין התקשרות חוזית מרצון עם ריבון זר לבין פגיעה מפעולותיה הנזיקיות. לבסוף, השופט מתייחס לעקרונות המשפט הישראלי, מזכיר כי חסינותו של הריבון הזר אינה משתרעת על המקרה הנוכחי, ומדגיש כי החלטה זו מוגבלת לסוגיית החסינות, ומשאירה את שאלת האחריות לדיון מאוחר יותר.