רת"ק 10106-08-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בעכו על ידי צרכן נגד חברה שמכרה לו דלת פנימית עם התקנה לקויה. המבקשת ביקשה לחייב את החברה בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק כקבוע בחוק הגנת הצרכן, בצירוף פיצויים נוספים בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן שנגרמו עקב עיכוב החברה בהתקנת הדלת וכן הוצאות משפט. השופט אישר במידה רבה את טענות המבקש, אך הפחית את סכומי הפיצוי המבוקשים. המבקש לא היה שבע רצון והגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, בטענה כי בית המשפט שגה בחישוביו לגבי הפיצוי ללא הוכחת נזק, כי היה מקום לחייב את החברה בהוצאות גבוהות יותר, וכי פיצוי עוגמת הנפש היה צריך להיות גבוה יותר. השופט דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי פסק הדין התבסס על קביעות עובדתיות וכי טענות המבקש התייחסו בעיקר לממצאים אלה, שערכאת ערעור ממעטת להתערב בהם. יתר על כן, השופט ציין כי בית המשפט שגה בכך שהחיל במישרין הוראות חוק מסוימות על המקרה, אך הגיע למסקנה הנכונה לגבי אחריות החברה לנזקים. השופט פירט את הקריטריונים למתן רשות ערעור בפסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות והדגיש כי פסיקת פיצויים מותירה בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי. מאחר שהסכום שנפסק היה סביר ומידתי, והמבקש תבע פיצוי כפול, נדחתה בקשת רשות הערעור.