ת"א 2156/07

תקציר

התובעת, יצרנית מיזוג האוויר ICM, הייתה חברה שנקלעה לקשיים כלכליים ובסופו של דבר נכנסה לפירוק. הנתבעים היו עובדי ומנהלי החברה, לרבות בעליה, עוז ניצן. התובע טען כי הנתבעים עסקו בפעילות מרמה, לרבות הברחת נכסים מהחברה ומכירתם לצדדים שלישיים, ותבע פיצויים בגין ההפסדים שנגרמו להם. עם זאת, הראיות שהוצגו על ידי התובע לא הספיקו להוכחת טענות אלה. טענת התובעת נחלשה בשל היעדר דוחות מלאי מפורטים ואי סימון הציוד שנמכר לכחול לבן, דבר המקשה על מעקב אחר הנכסים. בנוסף, התובע לא פעל באופן נחרץ או יסודי בחקירת המרמה הנטענת, ולא הובאו עדי מפתח להעיד. התנהלותו של מפרק התובעת, עו"ד חכים, ספגה ביקורת על התמהמהוי ואי נקיטת פעולות מתאימות, שתרמו להיעדר ראיות. נמצא כי לנאשמים, ובפרט דוד לוי ובינה שטיבלמן, לא הייתה מעורבות ישירה בפעילות הונאה כלשהי. מדובר בעובדים שהמשיכו לעבוד בתחום שהכירו לאחר פירוק החברה, והתובע לא הביא כל ראיה ספציפית למעורבותם בהברחת נכסים. בסופו של דבר, דחה השופט את התביעה נגד נתבעים 3 עד 5 והורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 3 ו-4 75,000 ₪ בנוסף להוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט, בסך 150,000 ₪, בשל העוול שנגרם להם והתנהלותו של עו"ד חכים. עוד הורה השופט לשלוח העתק מפסק הדין לתיק הפירוק ולכונס הנכסים הרשמי.