ק"פ 44355-02-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לקובלנה פלילית פרטית שהגיש חבר בפלג פורש של חסידות גור נגד חברי הזרם המרכזי של התנועה. בתביעה נטען כי הנתבעים פרסמו דברי לשון הרע נגד סיעת הדיסידנטים, אשר נוכח תפקידה הבולט של המתלוננת בה היוו גם לשון הרע אישית. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התלונה שכן היא נוגעת למחלוקות אידיאולוגיות בתוך הקהילה החסידית והפרסומים לא היו ספציפית על המתלוננת. כמו כן, הם טענו כי לשון הרע על ציבור, כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע, אינה יכולה להיות נושא לקובלנה פלילית פרטית אלא רק לתביעה אזרחית או כתב אישום פלילי לפי שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט הסכים עם הנאשמים, קיבל את טענתם המקדמית ודחה את התביעה. השופט קבע כי מאפייניו הייחודיים של המשפט הפלילי ואופיין החריג של קובלנות פליליות פרטיות הביאו לכך שהמבחנים להגשת תביעה אזרחית בגין לשון הרע על ציבור אינם חלים במקרה זה. השופטת הדגישה כי יש לתת משקל רב לחופש הביטוי, במיוחד בענייני דת ואידיאולוגיה, ואופיין הפומבי של האמירות, שלא ייחד את המתלונן, הביא לכך שמדובר במקרה מובהק של לשון הרע על ציבור. לפיכך נדחתה התלונה, והשופט ציין כי על היועץ המשפטי לממשלה להכריע בשאלת האישום הפלילי.