ע"פ 70796/04

תקציר

הערעורים נובעים ממשפט פלילי שבו הורשעו שלושה מערערים בעבירות שונות לפי פקודת מס הכנסה. המערער מס' 1 הינו רואה חשבון ואחיו של המערער מס' 3. המערערת מס' 2 היא אשתו של המערער מס' 1. המערערים הואשמו באי דיווח על הכנסות משמעותיות, רישום הוצאות כוזבות ואי דיווח על פתיחת עסק. העבירות בוצעו בין השנים 1988 ל-1993. המערערים זוכו מחלק מהאישומים אך הורשעו ברובם. בית-משפט קמא גזר על המערער מס' 1 שבעה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 140,000 ₪; על המערער מס' 2 נגזרו שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪; והמערער מס' 3 נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ₪. המערערים ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם, והמדינה ערערה על זיכויו של המערער מס' 2 ועל העונשים שהוטלו על המערערים 1 ו-3. בית המשפט קיבל את ערעורה של המערערת מס' 2 וזיכה אותה מכל אשמה, בשל היעדר ראיות מספיקות לביצוע העבירות המיוחסות לה. כן זיכה בית המשפט את המערערים 1 ו-3 ממספר אישומים, לרבות כאלה הנוגעים למרפאה שהמערער מס' 3 היה בבעלותו ובניהולו, בשל היעדר ראיות מספיקות לכך שהמערערים ביצעו עבירות מס הנוגעות לניהול המרפאה. עם זאת, הרשיע בית המשפט את המערערים 1 ו-3 באישומים הנוגעים להקמת המרפאה, ומצא כי רשמו הוצאות כוזבות להעלמת מס. באשר לעונשים, הפחית בית המשפט את עונשו של המערער מס' 1 לשישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו כעבודות שירות, והחמיר את הקנס ל-200,000 ₪. בית המשפט מצא כי חלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות וזיכוי המערערים במספר אישומים מצדיקים הקלה בעונשו של המערער מס' 1. בית המשפט דחה את הערעור בעניין עונשו של המערער מס' 3, וקבע כי בית משפט קמא שקל כראוי את נסיבות המקרה. לבסוף, דחה בית המשפט את ערעור המדינה על זיכויו של המערער מס' 2 ועונשם של המערערים 1 ו-3.