בג"צ 6339/05

תקציר

פסק הדין התמקד באירועים במלון נווה דקלים, שבו התאספו אזרחים ישראלים, כולל פעילים, ויצרו חששות ביטחוניים בשל עימותים אלימים עם פלסטינים מקומיים. מפקד צה"ל הכריז על סגירת האזור בצווים צבאיים בשל ההסלמה באלימות, לרבות איומים פוטנציאליים כמו צמיגים בוערים וכלי נשק שהתגלו במקום. העותרים טענו כי נפגעה זכותם לשימוע וטענו כי ההכרזה נועדה לדכא מחאה לגיטימית נגד תוכנית ההתנתקות. בית המשפט דחה טענות אלה ואישר כי פעולותיו של המפקד הצבאי היו מוצדקות על-פי המשפט הבינלאומי החל על שטחים כבושים, וכי אמצעי זהירות ביטחוניים קודמים. בית המשפט קבע כי זכויות העותרים לא נפגעו שכן הם יכלו להגיש התנגדויות בכתב, וקבע כי תגובת הצבא מידתית בהתחשב במידע המודיעיני על איומים קרובים. כתוצאה מכך, סגירת המלון הוגדרה כחוקית ונחוצה למניעת אלימות, וקבעה כי סמכות השיפוט של הצבא בענייני ביטחון חלה על כל תושבי האזור. בית המשפט הדגיש כי חופש הביטוי אינו שווה לזכות לאלימות, ואישר את החלטת הרשות כאמצעי להבטחת שלום הציבור והסדר הציבורי, ודחה את העתירה לטובת צרכים ביטחוניים על פני טענות המפגינים.