ע"א 4093/98

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי הדוחה תביעה לדמי תיווך. המערער טען כי הוא זכאי לדמי תיווך מהמשיב בגין מסירת כתובת שהובילה לעסקה מוצלחת. המשיב טען כי לא היה קשר סיבתי בין הכתובת שנמסרה לבין העסקה שבוצעה, וכי פעולת המערערת לא הייתה הסיבה האפקטיבית לעסקה. רוב השופטים הסכימו עם טענת המערער כי מסירת המען וביצוע העסקה יצרו חזקת דין כי השניים היו קשורים, וכי על פי ההסכם בין הצדדים זכאי המערער לתשלום שדרש. השופט וסרקרוג החזיק בדעה שונה, בקובעו כי הקביעה כי ההסכם נחתם ללא קשר לגישור המערער מבוססת היטב וכי לא הוכח הקשר הסיבתי בין פעולת המערער לבין העסקה. לפיכך, הערעור התקבל, פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל, והמשיב חויב לשלם למערער סך של 26,519 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, וכן 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות.