ת"א 53516-05-21

תקציר

בית המשפט החליט כי אין מקום לבטל את פסק הבוררות. ראשית, המבקש – שלא היה חתום על פסק הבוררות ותבע ממילא – לא הוכיח כי חתימתו על הסכם הבוררות מזויפת. נטל ההוכחה מוטל על המבקש, ודי בדמיון החזותי בין החתימה על הסכם הבוררות לבין חתימת המבקש על מסמכים אחרים כדי להסיק כי הם אכן חתימת המבקש. גם טענת המבקש כי לא נטל חלק בהליך הבוררות ולא ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לא הייתה משכנעת. הסכם הבוררות התווה את ההליכים, וקבע כי ההחלטה תתבסס על המסמכים שיוגשו בתוך תקופה מוגדרת. אי השתתפותו של המבקש הייתה אפוא באשמתו שלו. יתר על כן, עדותו לא הייתה עקבית ולא אמינה, והוא לא הביא עדים שיגבו את טענותיו. לבסוף, הסכסוך בין הצדדים אכן יכול היה להיפתר באמצעות בוררות, שכן הוא נגע להכרעה בזכויות הצדדים המעורבים בתיק ולא השפיע על צדדים שלישיים; לפיכך, פסק הבוררות תקף ומחייב. משנדחו טענות המבקש, הוא יישא גם בהוצאות המשיבים, בסך 20,000 ₪.