ת"א 13205-09-23

תקציר

בניתוח משפטי זה, נבחן את ההחלטה בנוגע לבקשה למחיקת התביעה על הסף, תוך התמקדות בעיקרים המשפטיים והחידושים שעלו ממנה. **רקע עובדתי:** התביעה הוגשה על ידי מדינת ישראל (מנהלת המקרקעין) כנגד נתבעים שונים. הנתבעים 1-2 התגוררו ב"בית מקצועי" שהוקצה לרב המושב במירון והפעילו בו כ-20 חדרי אירוח ללא היתר ובשימוש חורג. הנתבעת 3 היא עמותה הקשורה לחינוך ולרוחניות במירון, והנתבעת 4 היא אגודה שיתופית חקלאית (ועד מקומי) שחתמה הסכם משבצת עם התובעת והתחייבה למנוע פעילות בלתי חוקית במקרקעין. התובעת דורשת הריסת בנייה בלתי חוקית וחיוב הנתבעים בדמי שימוש בגין שימוש חורג בסך 525,213 ₪. **טענות הנתבעת 4 (הועד המקומי):** הנתבעת 4 הגישה בקשה למחיקת התביעה נגדה על הסף, בטענה כי כבר פעלה למניעת הפעילות הבלתי חוקית על ידי הגשת תביעה דומה כנגד הנתבעים 1-3 בשנת 2022. לטענתה, מאחר שלא הפיקה טובת הנאה ולא התעשרה על חשבון התובעת, אין עילה לתבוע אותה. **עמדת התובעת:** התובעת התנגדה לבקשה, בטענה כי הוגשה באיחור, זמן קצר לפני מועד ההוכחות ובשיהוי משמעותי. היא הדגישה כי התביעה נוגעת לתקופה רחבה יותר מזו שהתביעה הקודמת של הנתבעת 4 כיסתה, ושחובתה לפקח ולמנוע הפרות במקרקעין לא מולאה במשך שנים. היא טענה כי קיימת עילה לחיוב הנתבעת 4 מכוח עוולת עשיית עושר והפרת חוזה המשבצת, ומבוססת על פסיקה הקובעת דמי שימוש בשיעור 6% מערך המקרקעין. **דיון והכרעה של בית המשפט:** **1. עקרונות סילוק על הסף:** בית המשפט הדגיש כי סילוק תביעה על הסף הוא צעד דרסטי שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים, כאשר ברור לחלוטין שהתביעה לא תוכל להתקבל גם אם תוכיח את טענותיה העובדתיות. הנטייה היא להעדיף בירור עובדתי והכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. סילוק על הסף ייעשה רק כאשר אין עילה "גלוי וברור על פניו, מכתב התביעה עצמו, ללא חקירה ודרישה בעובדות". **2. בחינת עילת התביעה כנגד הנתבעת 4:** בית המשפט קבע כי השאלות העובדתיות הנוגעות לחובת הפיקוח של הנתבעת 4, לשיהוי בפעולתה, לשינויים בהרכב הועד המקומי, ולפניות התובעת אליה, מצריכות בירור עובדתי משמעותי. טענות אלו, יחד עם טענתה של הנתבעת 4 כי לא התעשרה, אינן ניתנות להכרעה בשלב הבקשה לסילוק על הסף. **3. סוגיית השימוש החורג ודמי השימוש:** בית המשפט ציין כי ייתכן והשיהוי בפעולתה של הנתבעת 4 גרם לתובעת נזק, שכן היא מוגבלת בגביית דמי שימוש לתקופה של 7 שנים לאחור. חישוב שיעור דמי השימוש, הקשור לגובה הנזק, גם הוא מצריך בירור עובדתי. לכן, גם טענה זו אינה מהווה עילה למחיקת התביעה על הסף. **4. השיהוי בהגשת הבקשה:** בית המשפט התייחס גם לשיהוי בהגשת הבקשה לסילוק על הסף, אשר הוגשה לאחר הגשת ראיות התובעת ובסמוך למועד ההוכחות. **החלטה:** בית המשפט **דחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף** כנגד הנתבעת 4. נקבע כי הנתבעת 4 תישא בהוצאות התובעת בגין הבקשה. **עיקרים משפטיים וחידושים:** * **העיקרון של בירור עובדתי והעדפתו על פני סילוק על הסף:** ההחלטה מדגימה מחדש את הנטייה העקרונית של בתי המשפט להימנע מסילוק תביעות על הסף, במיוחד כאשר טענות הצדדים מצריכות בירור עובדתי מורכב. בית המשפט מדגיש כי יש להשאיר את מורכבות העובדות להכרעה במסגרת ההליך העיקרי, ולא במסגרת של בקשה דיונית. * **בחינת עילת התביעה בשלב מקדמי:** בית המשפט מבהיר כי בשלב הבקשה לסילוק על הסף, עיקר הבחינה הוא האם כתב התביעה מציג תשתית עובדתית המקימה עילת תביעה, ולא בחינת נכונות הטענות העובדתיות עצמן. * **אחריותה של אגודה שיתופית (ועד מקומי) למניעת הפרות:** ההחלטה מעלה את שאלת אחריותה של אגודה שיתופית חקלאית, כזו החתומה על הסכם משבצת, למנוע פעילות בלתי חוקית במקרקעין, ואף לחובתה בגין אי מילוי חובה זו. * **עילת עושר ולא במשפט והפרת חוזה:** התביעה מעלה שתי עילות עיקריות כנגד הנתבעת 4: עשיית עושר ולא במשפט (בגין שימוש חורג שנעשה במקרקעין שלה), והפרת חובותיה החוזיות מכוח הסכם המשבצת. * **חישוב דמי שימוש והנזק:** בית המשפט נוגע בסוגיית חישוב דמי השימוש, ומקשר אותם לנזק שנגרם לתובעת, לרבות הגבלת התקופה לגבייה. בסופו של דבר, ההחלטה מדגישה כי אי-הבהירות העובדתית והצורך בבירור נרחב של נסיבות המקרה, במיוחד בנוגע לחובת הפיקוח והפעילות של הנתבעת 4, מנעו את סילוק התביעה על הסף.