ת"א 48696/05

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים חלקו על היקף נזקו של התובע. בית המשפט מינה מומחה לכירורגיה פלסטית להערכת נכותו של התובע, אשר סבר כי לתובע 10% נכות עקב צלקות בפנים ו-5% נכות עקב צלקת במרפקו. התובע חלק על ממצאי המומחה וביקש פיצוי נוסף. המחלוקות העיקריות נסובו סביב שיעורי הנכות, ההשפעות התפקודיות של הצלקות והסיכויים לניתוח שחזור. בית המשפט מצא כי המומחה שגה בהערכתו את הנכות לגבי הצלקת במרפק והתאים אותה ל-10%. באשר לצלקות בפנים, בית המשפט מצא כי הן גרמו לכיעור ניכר והתאים את שיעור הנכות ל-25%. בית המשפט דן גם בסיכויי ניתוחי השיקום ומצא כי הנתבע לא הוכיח כי התובע יכול להקטין את נזקיו על ידי ביצועם. בית המשפט מצא את עדותו של התובע בנוגע להפסדי הכנסות בעבר לא משכנעת ופסק לו 5,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות. בית המשפט קבע כי לצלקות אין השפעה תפקודית ישירה על שכרו העתידי של התובע, אך יש בהן כדי להשפיע על סיכוייו להתקבל לעבודה. לתובע נפסק סך של 80,000 ₪ בגין נכות תפקודית עקיפה זו. בגין הוצאות עתידיות ונזק לא ממוני פסק בית המשפט לתובע 10,000 ₪ ו-89,820 ₪, בהתאמה. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 184,820 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין ניתן לטובת התובעת ביום 31.5.2009.