ע"פ 1003/92

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה משנת 1992, בו הורשע המערער בקשירת קשר לרצוח את אחותו, איסמהאן רסלאן, ברוב דעות ונידון למאסר עולם. המערער קשר לכאורה קשר עם דודו, רפא עביט, שעל פי הדיווחים הרג את איסמהאן בתמורה לתשלום. עובדות מפתח כוללות את התנהגותה השנויה במחלוקת של איסמהאן, האבחנה עם סכיזופרניה והיעלמותה לאחר מכן, מה שהוביל להיעדרותה ללא סימני חיים. המשפט התנהל תוך דיון משמעותי בראיות, לרבות הקלטות של שיחות בין המערער לבן דודו, שהצביעו על נוכחותו של המערער בזירת הפשע ועל השתתפותו בקנוניה. דעת המיעוט העלתה ספקות לגבי נוכחותו ומעורבותו של המערער בקנוניה, ייחסה אמירות מפלילות ללחץ ולפחד מפני דודו, והעלתה פוטנציאל לשכנוע משפחתי הקשור למכירת קרקעות. עם זאת, דעת הרוב, בהסתמך על שיחות מוקלטות ועדויות אחרות, הרשיעה את המערער, תוך הדגשת המניע שלו הקשור לכבוד המשפחה והיעדר כל חזרה בו מהסכמתו לרצח לאחר אוקטובר 1990. בערעור נטען כנגד מהימנות דברי המערער, אי הבהירות בנוגע למותו של איסמאהאן וציר הזמן של האירועים, אך טענות אלה נדחו. פסק הדין אישר את החלטת בית משפט קמא בהתבסס על ראיות משמעותיות ומניעים מאוששים, ואישר את הרשעתו של המערער בקשירת קשר לרצח, חרף היעדר הוכחה חותכת לנוכחותו הפיזית בזירת הפשע ואי החזרת גופתו של איסמאהאן.