ע"א 207/74

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פסק דין של בית המשפט העליון בתיק שהוגש על ידי מערער שפתח בהליך משפטי נגד המשיבים באמצעות הודעת פתיחה. המערערת, שתוארה כ"נציגות הכנסייה הרוסית בירושלים", ביקשה הצהרה כי נכסי נדל"ן מסוימים מוחזקים בנאמנות לפי פקודת ההקדשות. עם זאת, ביקשו המשיבים לדחות את התביעה, בטענה כי המערערת אינה קיימת כישות משפטית. שופט בית המשפט המחוזי הורה למערערת להביא ראיות למעמדה המשפטי, והביא את המערערת לערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי בעוד שהצהרת פתיחה יכולה לפתוח בהליך משפטי, יש לעמוד בתנאים מסוימים, ובהם קיומם של שני צדדים יריבים. לבית המשפט שיקול דעת לחקור ולבסס את קיומו המשפטי של התובע, במיוחד כאשר הנתבע מערער עליו. במקרה דנן, טענה המערערת כי היא ישות מאוגדת כדין על פי הדין העות'מאני, אך בית המשפט קבע כי אין די בקביעה זו, במיוחד לאור טענת ההתאגדות של המערערת לפני למעלה ממאה שנה. בית המשפט הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, האריך את המועד למסירת הפרטים המבוקשים והורה למערערת לשלם למשיבים הוצאות ערעור בסך 5,000 ליש"ט. ככלל, מקרה זה מבסס את הצורך בביסוס קיומם המשפטי של צדדים בהליכים משפטיים ומתווה את הדרישות לפתיחת הליך באמצעות הצהרת פתיחה.