בש"פ 1091/20

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את בקשת המבקש ולדחות את ערעורו של המשיב, ובכך הורה על הארכת מעצרו של המשיב. החלטה זו עניינה איזון בין זכותו של הנאשם לחירות, בהינתן חזקת החפות, לבין הצורך להגן על שלום הציבור ולהבטיח את תקינות ההליך הפלילי. ההערכה כללה את משך מעצרו של הנאשם, התקדמות ההליכים וכל עיכוב אפשרי. נקבע כי לא נמצאו ראיות חדשות משמעותיות – "מהפך ראייתי" – המצדיקות שינוי בתנאי המעצר. כמו כן נבדקה מהימנות עדותו של עד הראייה א', שהכילה סתירות וסתירות וסתירה. מעדויות המומחים עולה כי החלפת נהגים, כפי שנטען על ידי המשיב, היא בלתי סבירה ביותר בשל תנועתו הרצופה של הרכב. יתר על כן, ראיות וידאו תמכו בטענה כי הירי בוצע מרכבו של המשיב. עוד קבע בית המשפט כי ההליכים התנהלו בקצב סביר, למרות עיכובים קלים בשל מצב חירום. נוכח המסוכנות הטמונה בעבירות נשק ודו"ח מעצר שלילי המצביע על רמת מסוכנותו הגבוהה של המשיב, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא קיימת חלופת מעצר הולמת. משכך, האריך בית המשפט את מעצרו של המשיב ב-90 יום או עד למתן פסק דין, בהתאם להחלטה במקרים קודמים.