עת"מ 39456-12-17

תקציר

העותרים, בעלי קרקע בשטח של כ-33 אלף דונם באופקים, עתרו נגד אישור תכנית לפי חוק קידום הבנייה לפיתוח חלק ניכר מאדמותיהם. הם טענו כי מדובר בחקיקת חירום דרקונית, כי הוא יושם באופן פסול במקרה זה, וכי הליך התכנון על פי החוק פגום. עוד טענו כי התכנית תפגע באדמותיהם החקלאיות, כי היא מיותרת ובלתי סבירה וכי היא מהווה הקמת התנחלות חדשה. בנוסף, הם טענו לפגמים פרוצדורליים בהחלטות מוסדות התכנון. בית המשפט בחן בהרחבה את טענות העותרים על רקע הוראות חוק קידום הבנייה ולא מצא בהן כל שחר. נקבע כי החוק, אף שהוא זמני, תקף ויש לכבדו כל עוד לא בוטל. בית המשפט ציין כי ההליך התכנוני על פי החוק נמשך קרוב לשנה וכי כל טענות העותרים זכו להתייחסות ראויה. כמו כן, הודגש כי החוק משרת תכלית לגיטימית וכי החלטות מוסדות התכנון היו סבירות, מקצועיות ומאזנות כראוי בין האינטרסים השונים המעורבים. באשר לפגיעה הנטענת במקרקעי העותרים, מצא בית המשפט כי הפגיעה אינה משמעותית כפי שטענו וכי תיאורם את השפעת התכנית היה מוגזם. בית המשפט קיבל את הסברם של המשיבים כי התכנית נועדה לפתח את העיר וכי שטחי המסחר והתעסוקה נחוצים לשכונה החדשה. עוד הודגש כי הקרקע המדוברת יועדה לפיתוח עירוני בתכניות קיימות, תוך התאמה למגמות התכנון הרחבות. בית המשפט דחה את טענת העותרים כי התכנית מהווה התנחלות חדשה, והסביר כי מדובר בהרחבה של העיר הקיימת. עוד נקבע כי על בתי המשפט להתערב במשורה בהחלטות מוסדות התכנון, ולא נמצא במקרה זה פגם מינהלי המצדיק התערבות. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 75,000 ₪.