ת"פ 4114-08-14

תקציר

די בראיות הנסיבתיות שהציגה התביעה כדי להרשיע את הנאשם בעבירת השוד המיוחסת לו בכתב האישום מעבר לספק סביר. הראיה העיקרית היא כפפה שנמצאה בזירת הפשע, ובה היה DNA של הנאשם מבפנים. ההגנה טענה כי שרשרת הראיות לא טופלה כראוי, וכי בתוך הכפפה נמצאו מספר פרופילי DNA, כולל פרופיל נשי, מה שאומר שהכפפה לא יכולה להיחשב ראיה חותכת. עם זאת, השופט קבע כי התנהלות התביעה בכפפה לא פסלה את ראיית הדנ"א ולא הפחיתה ממשקלה, וכי טענות ההגנה אינן עולות בקנה אחד עם השכל הישר. ראיות נוספות כוללות את מכשירי הטלפון וכרטיסי הסים של הנאשם, שהיו ממוקמים באזור השוד בסמוך למועד התרחשותו, וכן את מראהו הפיזי של הנאשם ויכולתו לרכוב על אופנוע, בהתאם לתיאורי השודדים. העובדה שהנאשם שמר על שתיקה במהלך החקירה והמשפט, ללא כל הסבר להימצאות DNA שלו על הכפפה, מחזקת את ראיות התביעה. יחד, ראיות אלה מרשיעות את הנאשם.