ע"א 5332/08

תקציר

השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא האם רכשו המערערים זכות במקרקעין מקבלן, דבר שיחייב אותם בתשלום מס רכישה לפי חוק מיסוי מקרקעין. המערערים טוענים כי אין לחייבם במס רכישה בגין העסקה שנעשתה עם הקבלן. בית המשפט מסכים עם המערערים. עמדת המשיב כי מעמדו של הקבלן במקרקעין היה של הבעלים אינה עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים. מערכת ההסכמים סביב העסקה – בין המערערים, המושב והקבלן – נמצאה כמשקפת נאמנה את התוכן הכלכלי של העסקה. זאת ועוד, מאחר שלקבלן לא היו זכויות מכירה במקרקעין, לא ניתן היה למכור אותם למערערים. הקביעה כי המערערים לא רכשו זכויות כלשהן במקרקעין נגזרת מניתוח מהות העסקה. לפיכך, פסק דינה של ועדת הערר, שהגיעה למסקנה שונה, אינו עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת ושגוי. לאור תוצאה זו, מקבל בית המשפט את הערעור, מבטל את פסק דינה של ועדת הערר ומבטל את הודעות השומה המחייבות את המערערים בתשלום מס רכישה. בנוסף, בית המשפט מורה למשיב לכסות את שכ"ט עורך הדין של המערערים בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.