פ"א 375/09

תקציר

המערער הודה במסגרת הסדר טיעון במספר אישומים הקשורים לנהיגה בחוסר זהירות, לרבות גרימת מוות ברשלנות ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט קמא קיבל את הסדר הטיעון, שכלל שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו כעבודות שירות, והטיל עונשים נוספים: 15 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל. הערעור מערער רק על אורך תקופת הפסילה כחריג. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, לא מצאה עילה להתערב. בצדק אפיין בית משפט קמא את התנהלותו של המערער כנהיגה רשלנית ברמה הגבוהה ביותר, נוכח השילוב של מהירות מופרזת ועקיפה מסוכנת, המצביעה על סכנה ממשית לציבור. הכשל בצמיגים, שנטען כי הצדיק קיצור תקופת פסילה, לא הפחית מחומרת רשלנותו של המערער, וממילא נלקח בחשבון בהסדר הטיעון. בית המשפט הכיר בעמדת משפחת המנוח ובנסיבותיו האישיות של המערער, אך אלה לא היו שיקולים מכריעים. ככלל, העונשים שהוטלו, לרבות 15 שנות פסילה, נמצאו מידתיים ביחס להתנהגותו הפזיזה של המערער, ועל כן נדחה הערעור.