ע"ע 1270/00

תקציר

במקרה שנדון בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, תבעה המערערת פיצוי בגין עבודה שבוצעה ב"תיאטרון אחד", בטענה לשכר שלא שולם, הוצאות נסיעה, דמי הבראה והטבות נוספות, בטענה כי שימשה הן כמנהלת והן כעוזרת מנהל. המשיבה הכירה בעבודתה אך טענה כי מדובר בהתנדבות לתיאטרון קהילתי ולא לעשייה מסחרית. המערערת עבדה בשתי תקופות: מאפריל 1990 עד אוגוסט 1991, ובמהלך פסטיבל תיאטרון עכו בשנת 1992, ללא קבלת שכר, החזרים חלקיים בלבד ודמי קורסים. בית הדין דחה את טענתה, ותמך בעמדת המשיבה כי כל עבודת תיאטרון, לרבות שלה, הייתה וולונטרית ואינה כפופה לזכויות וחובות עובד-מעביד הנגזרות בדרך כלל מיחסים חוזיים. ערעורה של המערערת ערער על מסקנות אלה, תוך שהוא טוען לשיהוי במתן פסק הדין ומביא מכתב המלצה והתחייבויות בעל פה כראיה ליחסי עובד-מעביד. עם זאת, בית הדין אישר את המעמד הוולונטרי לתקופת ההעסקה הראשונית בשל היעדר חוזה, ציפיות תשלום ואופיו הלא מסחרי של התיאטרון. בנוסף, האופי ההתנדבותי של עבודתה נתמך על ידי החובות המשותפות בין המשתתפים והאילוצים הכספיים של התיאטרון. יוצאת הדופן הייתה עבודתה בפסטיבל עכו, שם נמצא כי קיימת הסכמה מפורשת לתשלום של 2,000 שקל, שלא כובד, מה שהוביל לכך שבית המשפט הורה על תשלום עבור תקופה זו. תוצאה זו אישרה את האופי הוולונטרי של עבודת התיאטרון המקורית שלה תוך הכרה בהסכם תגמול ספציפי לפסטיבל, המשקף את המורכבות של סידורי עבודה בלתי פורמליים במסגרות אמנותיות.