רע"א 3716/18

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. החלטת בית המשפט המחוזי להחזיר את הליך הבוררות לבוררים לעיון נוסף ולתיקון אפשרי נתפסת כדרך פעולה סבירה, בהתחשב בכך שפסק הבוררות הראשוני לא עמד בדרישות סעיף 20 לחוק הבוררות. על פי סעיף זה, פסק בוררות חייב להיות בכתב וחתום על ידי הבורר(ים) כדי להיחשב תקף. במקרה זה, פסק הבוררות נחתם על ידי שני בוררים אך לא על ידי השלישי, ולא הייתה כל אינדיקציה מדוע סירב הבורר השלישי לחתום עליו. כתוצאה מכך, בית המשפט אינו יכול לתקן או להשלים את פסק הבוררות עצמו, שכן פסק הבוררות עדיין אינו תקף. במקום זאת, דרך הפעולה המתאימה היא להחזיר את התיק לבוררים כדי שיוכלו לשנות או להשלים את פסק הבוררות לפי הצורך. החלטה זו עולה בקנה אחד עם הנטייה הכללית לתעדף הליכי בוררות על פני ביטול, להבטיח את תוקפו של ההליך ולמנוע עיוות דין. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקשים אחראים להוצאות מתונות של אוצר המדינה.