ע"א 3470/06

תקציר

המערערת, עורכת דין העוסקת במשרד עורכי דין בחיפה, חייבת למשיב סכום נכבד במסים. המשיב ניסה לגבות את החוב באמצעות הטלת שעבודים על הציוד המשרדי, אך לכך התנגד המערער, שטען כי הפריטים נחוצים לפרנסתו ולניהול משרדו. התיק נסוב על פרשנות סעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 50 לתקנות ההוצאה לפועל, המגנות על פריטים הדרושים למקצועו של החייב, ובלבד שערכם אינו עולה על סכומים מסוימים. על בית המשפט להחליט האם הערך המדובר הוא הערך הכולל של כל הפריטים או הערך של כל פריט בנפרד. השופט, השופט ש' ברלינר, קובע כי יש לפרש את הסעיף כך שיגן על פריטים המשמשים את החייב לעבודתם, ובלבד שערכיהם האישיים נמוכים מהסכומים הרגולטוריים. מדובר בפרשנות סבירה המגנה על פרנסתו של החייב ומונעת התנכלות מצד נושים. במקרה הנוכחי, משמעות הדבר היא כי מחשביו של המערער וציוד אחר מוגנים מפני עיקול, אך ניתן לעקל פריטים אחרים. כל צד אחראי לעלויות שלו. השופטים יצחק עמית ורון סוקול מסכימים עם פסק הדין, כאשר השופט עמית מדגיש את הצורך לפרש את החוק באופן סביר והשופט סוקול מציע לתקן את התקנה לשם הבהרה.