ע"פ 6007/13
פסק-דין עליון
תקציר
שני מערערים הורשעו בביצוע מעשי שוד בנסיבות מחמירות, בעקבות הודאתם בעובדות במסגרת הסדר טיעון. המערער הראשון הורשע בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו עונשים מצטברים של ארבע שנים ושמונה חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים הכוללים קנסות ועבודות שירות. המערער השני הורשע בסעיף אחד של שוד בנסיבות מחמירות ובסעיף אחד של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו עונשים של ארבע וחצי שנות מאסר לצד עונשים דומים נוספים. שני המערערים טענו כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעת העונשים, שכן היה מקום לראות בהם עבירה אחת רצופה ולא אירועים נפרדים, וביקשו להקל בעונשם בשל נסיבות אישיות ועקרון אחידות הענישה. המשיב טען כי העונשים הולמים, המשקפים את חומרת העבירות, ובית המשפט הסכים וציין כי העבירות בוצעו נגד קורבנות שונים ובמקומות שונים, למרות פרק הזמן הקצר. בית המשפט הוסיף ואישר את העונשים כפי שהם עולים בקנה אחד עם סף הענישה המקובל, חרף נסיבותיהם האישיות של המערערים. לפיכך נדחו טענות המערערים, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.
חקיקה מקושרת
ע"פ 6007/13 חוסאם אבו שהאב נ' מדינת ישראל, עליון (20.1.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.