ע"א 5951/93

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין תשלומי מזונות. הערעור הראשון (ע"א 5951/93) מוגש על ידי בעל על על החלטת בית המשפט לחייב אותו בדמי שכירות ובהוצאות אחזקת דירה עבור אשתו, שעזבה את בית משפחתם ועברה להתגורר בבית אמה. הבעל טוען כי פסיקת בית המשפט יוצרת למעשה פרידה משפטית ללא הצדקה, שכן אשתו אינה מוכנה לחזור הביתה או לתת לו גט. עם זאת, בית המשפט דחה ערעור זה, וקבע כי הבעל הסכים לעזיבת אשתו וכי טרם התקיימו התנאים לתשלום דמי שכירות והוצאות. הערעור השני (ע"א 5976/93) מוגש על ידי האישה, הטוענת כי דמי המזונות שנפסקו אינם מספיקים וכי יש לפצות אותה בגין תשלומי העבר. כמו כן היא מבקשת תשלום רטרואקטיבי עבור הוצאות מזונות והוצאות משפט. בית המשפט פסק לטובתה באופן חלקי, והסכים לבטל את החזר דמי המזונות בגין העבר ולחשב מחדש את דמי המזונות בשיעור החדש ממועד פסק הדין. יתר ערעורי האישה נדחו, והבעל חויב לשלם לה הוצאות בסך 4,000 שקל. השופט ד' לוין והשופטת ד' דורנר הסכימו עם הכרעת הדין.