ס"ע 3903-03-09

תקציר

התובעת, שהייתה מנהלת ועובדת בחברה הנתבעת במשך עשרות שנים, התפטרה מעבודתה בתחילת ינואר 2009 עקב הרעה בתנאי העבודה בעקבות משבר ביחסיה האישיים עם בעלה, עמו ניהלה במשותף את החברה. ההידרדרות ביחסיהם לא אפשרה לה להמשיך לעבוד אצל הנתבע, ולא ניתן היה לצפות ממנה באופן סביר לעשות כן. לפיכך, היא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. תביעותיה של התובעת לדמי הבראה לשנים 2002 עד 2006, דמי חופשה שנתית עבור ינואר ופברואר 2009, שכר עבור מרץ, אפריל ומאי 2009, יתרת דמי ההבראה לשנת 2009 ופיצויים בגין עוגמת נפש נדחו כולם, מאחר שלא הוכחו או נמצאו מופרכים. תביעות הקיזוז של הנתבעת, שביקשה לנכות חובות נטענים שחבה התובעת לחברה מכל סכום שנפסק לה, נדחו אף הן, שכן הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לחובות אלה. כתוצאה מכך ניתנו תביעותיה של התובעת לדמי הבראה לשנים 2007 ו-2008, פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, והנתבע חויב לשלם לה את הסכומים המתאימים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, נדרשה הנתבעת לכסות את הוצאות התובע בגין שתי התביעות, בסך 17,500 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.