ת"א 17370-07-10

תקציר

התובעים, מר וגב' דרוקר, תבעו את הנתבעת, מניבה פרי בע"מ, על מנת לאכוף הסכם מכר דירה ולקבל פיצוי בגין ההפרה הנטענת של ההסכם. התובעים רכשו דירת דופלקס מהנתבע אך הבניין בו ממוקמת הדירה לא נרשם כבית משותף, בניגוד להסכם, דבר שהוביל לירידת ערך הדירה וגרם לעוגמת נפש לרוכשים. התביעה, שהוגשה ב-2010, ביקשה גם פיצוי בגין שימוש לא חוקי במחסן שנרכש לצד הדירה, שהרוכשים לא יכלו להשתמש בו כמשרד או כמחסן בשל חריגות בנייה והיעדר היתרים מתאימים. במהלך ההליכים נרשם הבניין כבית משותף, אם כי דירתם של התובעים לא נרשמה על שמם. השופט הכיר בחשיבות רישום הזכויות במקרקעין ובזכות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב איחור ברישום. הנתבעת הייתה מחויבת לרשום את זכויות התובעים, אך השופטת ציינה כי הליך הרישום היה מורכב בשל שינוי הייעוד והסעיף של הנתבעת הפוטר אותה מאחריות לעיכובים שאינם בשליטתה. השופט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה כי העיכוב היה בלתי נמנע וכי פעלה באופן סביר להשלמת הרישום. עוד קבעה השופטת כי טענת התובעים בעניין המחסן אינה תקפה, שכן היא הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות והתובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם בדבר מצג שווא על ידי הנתבעת. השופט קיבל חלקית את התביעה והורה לנתבע לשלם לתובעים פיצוי בסך 75,000 ₪, לצד הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. השופט דחה בקשות אחרות וראה בהן מיותרות או לא מוכחות. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום או כרוך בהפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.