ע"פ 4139/21

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של עבירות נשק ובקשה לחילוט רכב. המערער טען כי ההטיה השיפוטית של בית המשפט הושפעה מדברים אישיים, בהתייחסו לפסקי דין קודמים בתיקים אחרים בהם היה מעורב בא כוחו ולחשיפתו לכאורה של בית המשפט לראיות קריטיות. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי המערער לא הוכיח חשש ממשי למשוא פנים. נמצא כי פרשנותו של המערער לדברי בית המשפט הייתה מוגזמת וחסרת תימוכין, ההחלטות בבקשות לחילוט הרכב היו ראויות, וטענות המערער בדבר חשיפה לראיות לא היו ספציפיות. בית המשפט הדגיש כי בקשות הפסילה הן למעשה ערעורים על החלטות קודמות ויש להתייחס אליהן במקום אחר. בנוסף, מאחר שהרכב הוחזר והתביעה לא ביקשה עוד את חילוטו, הנושא היה על הפרק. משכך, דחתה ערכאת הערעור את בקשת הפסילה, בקובעה כי המערער לא עמד בדרישות הפסילה לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט.