ע"א 1936/09

תקציר

זהו פסק הדין בערעור, שהוגש על ידי פ.ט., אלמנה בת 83 שנפצעה קשה בתאונת דרכים, על פסק דינו של בית משפט השלום. הערעור כלל גם תגובה לערעור הנגדי של המשיבים, סימונה בן ארצי, נהג הרכב שפגע במערער, והראל חברה לביטוח בע"מ, שביטחה את הנהג. המערערת טענה כי היה על בית משפט קמא לחשב את הפיצוי בגין כאב וסבל על בסיס שיעור נכות לצמיתות בשיעור של 100% במקום 70% שנקבעו על ידי בית המשפט. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי יש לקבוע את אחוזי הנכות הצמיתה על פי חוות דעתו הראשונית של פרופ' שקד, שעמדה לפני שאלות ההבהרה שלו. עם זאת, בית המשפט דחה הן את הערעור והן את הערעור הנגדי, ומצא את קביעתו של בית משפט קמא לשיעור נכות של 70% סבירה וסבירה, ועל כן ראוי גם הפיצוי בגין כאב וסבל. עוד קבע בית המשפט כי יש להעריך את תוחלת החיים של המערער ב-8 שנים ולא ב-6 השנים שהציעו המשיבים. בית המשפט בחר שלא להתערב בהערכות הנזק של בית משפט קמא, ומצא את סך הפיצויים שנפסקו מאוזן וסביר. עם זאת, החליטו השופטים לנכות את התשלומים התקופתיים ששולמו למערער, דבר שבית משפט קמא התרשל בלעשות. ככלל, הערעורים נדחו, וסכום הפיצוי הכולל הופחת בהתאם, ללא צו להוצאות.