ת"א 48583-07-15

תקציר

חברת הבנייה של הנתבעת נשכרה כקבלן ראשי לפרויקטים שונים לרבות פרויקט גן שלום, עבורו התקשרה בקבלנות משנה של עבודות אלומיניום לחברת Solution. החברה משכה שיק על סך 110 אלף שקל מחשבון שיועד לפרויקט גן שלום לתשלום פתרון, שנגנב במהלך פריצה למשרדי החברה בשנת 2008, לכאורה מבלי שנמסר, והגיע בסופו של דבר לידי התובע, איבגי. איבגי, שעסק בניכיון צ'קים שניהלה אשתו טלי, ביקש לפדות את הצ'ק בבנק אך סורב. הצ'ק נשא מספר חתימות חסות, ביניהן זו של מורשי החתימה של החברה, זגורי, הדובי של הפתרון ושל איבגי. החברה הורתה לבטל את הצ'ק בטענה שהוא נגנב וזויף, והתנגדה כשאיבגי פתחה בהליכי הוצאה לפועל. בית המשפט מינה מומחה לכתב יד, שחוות דעתו אישרה את אמיתות חתימתו של זגורי. הנתבע הציג שתי טענות סותרות; ראשית, כי הצ'ק לא הונפק על ידי החברה, ושנית, כי הוא נגנב במהלך הפריצה. בית המשפט דחה את שתי הגרסאות, וקבע כי הצ'ק נמסר כדין לפתרון. מחתימות האישור על הצ'ק עולה כי הוא הוסב לצ'ק נושא, ומאחר שלא נדרש אישור נוסף, טלי יכלה לסחור בו כדין לאיבגי במסירה בלבד. בית המשפט בחן את שרשרת החסויות, ומצא כי שתי ההמלצות הראשונות, כולל זו של פתרון, נעשו כדין. הטענה השלישית נעשתה על ידי טורדזמן, אביו של בעל המניות של טרייסון, שהיה בהליכי פשיטת רגל בתקופה הרלוונטית, אך לא מדובר בפעולה בלתי חוקית, ובכל מקרה לא השפיעה על יכולת המסחר של הצ'ק. זהותה של החתימה השלישית על הצ'ק נותרה לא ברורה, אך אין בכך כדי לשלול את זכותו של איבגי לצ'ק, שכן היא לא הייתה נחוצה למסחרו. חתימתו הרביעית של זגורי אושרה על ידי המומחה. בית המשפט בחן גם את יכולתה של איבגי לבצע את עסקת הניכיון, ומצא כי מאחר ומדובר בצ'ק נושא, אין צורך באישור. איבגי לא היה רשאי לבצע עסקת ניכיון בשם העסק של טלי, שכן הוא לא היה שכיר, ונטל ההוכחה הוטל עליו להוכיח אחרת. עם זאת, זה לא שלל ממנו את הזכות לתבוע על פי שטר המכר. בית המשפט הוסיף ובחן האם עסקת הניכיון היוותה הלוואה, ומצא כי אמנם הדבר עשוי להיות נכון לגבי העסקה של איבגי עם מי שסחר לו בצ'ק, אך היא אינה חלה על מערכת היחסים בין איבגי לבין החברה, שאינם צדדים קשורים. איבגי נהנה מחזקת התמורה כבעל השטר, אך הנתבע ערער על כך, ובית המשפט מצא כי היעדר כל ראיה מצידו של איבגי בדבר השריפה בעסקו ונסיבות הניכיון, יחד עם התנהלות מפוקפקת אחרת, העבירו אליו את נטל ההוכחה. איבגי לא עמד בנטל זה, ולכן קבע בית המשפט כי לא רכש את הזכות לדרוש החזר מהנתבע. בית המשפט התייחס גם לתביעות ההתיישנות והשיהוי, וקבע כי הימנעותה של הנתבעת מלטעון את הראשונה בהזדמנות הראשונה, יחד עם השאלות הרבות הנוגעות להתנהלותה של איבגי, אינן מצדיקות שלילת זכותו לתבוע לגופו של עניין, מה גם שהנתבעת לא הוכיחה כי מצבה הורע עקב השיהוי. לפיכך נדחתה התביעה, ואיבגי חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין.