בש"פ 9905/16

תקציר

מדובר בבקשה למשפט חוזר בעקבות סנקציות שהוטלו על המבקש על ידי בית דין רבני, לפי חוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה) (להלן: החוק למניעת הפרעה), בגין התנהגות מפריעה במהלך דיוני בית הדין. הבקשה אינה עומדת במבחן הראשוני לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, הקובע כי על הבקשה להתייחס לעניין פלילי שנדון לבסוף. הסנקציות המוטלות על המבקש אינן נחשבות לעניין פלילי; במקום זאת, הם משמשים "כלי הגנה" עבור בית המשפט כדי לשמור על הסדר והיעילות בדיונים. ההליך לפי החוק למניעת התערבות שונה מהליך פלילי רגיל שכן הוא אינו כרוך בהגשת כתב אישום, עדות או בדיקת ראיות, ומטרתו לנהל תיקים בבתי משפט ולא לברר אשמה. כמו כן, החלטת בית הדין הרבני לפי חוק זה ניתנת לערעור אלא כפופה לאישור נשיא בית המשפט העליון או שופט ממונה, המבדיל אותה מהליך פלילי. המונח "עניין פלילי" כפי שהתכוון אליו המחוקק מתייחס לעניינים שנידונו בבתי משפט פליליים רגילים והוכרו כעבירות פליליות לפי הדין הפלילי. הסנקציות המוטלות מכוח החוק למניעת התערבות הן הליך מינהלי לשימור מעמדה של הרשות השופטת ואינן מסתיימות ברישום פלילי. לפיכך, הבקשה למשפט חוזר, במקרה זה, אינה מוצדקת, ודרך הפעולה הראויה הייתה להגיש בקשה לעיון חוזר של נשיאת בית המשפט העליון.